מוטו: "כל כת מבטיחה לך חגיגית, שהיא ורק היא תעניק לך את האושר הנצחי. ואתה צריך להעניק לה דבר קטן אחד: את הנאמנות שלך. אלא שנאמנות היא שלם שמתמוסס לחלקיקים קטנים עם הזמן. נאמנות זה כסף, זה עבודה ובסוף זה החופש. בעקר החופש המחשבתי שבך" (אבי מורגנשטרן,"עגיל הזהב", 9.2.1989) פתיח: הפסיכולוג החברתי הבכיר, הד"ר פיליפ זימברדו, המשמש כנשיא ה-APA American Psychological Ass משנת 2002התבטא מעל גבי מאמר שפורסם בכתב העת American Psychological Association Monitor(, May 1997, p. 14) "חשוב שנבין כי גם האדם הממוצע, הנורמאלי והאינטליגנטי, עלול להיות מובל כדי שייטול חלק בפעולות בלתי מוסריות, בלתי חוקיות, אלימות וחסרות היגיון-שעלולות להביאו להרס עצמי ולהתנהגות שאינה עולה בקנה אחד עם ערכיו ואישיותו. רובנו יכולים ללכת שולל בידי דמויות שאנו סומכים עליהן, אשר יעשו שימוש באמון שלנו, תוך הבטחות למימוש שאיפותינו הבלתי ממומשות". http://www.csj.org/studyindex/studycult/study_zimbar.htm קביעתו זו של הד"ר זימברדו, עשויה להישמע תמוהה לאדם שלא נתקל מעודו באופן פעולתן של כתות. שכן הוא משווה בנפשו כי המצטרפים אליהן, מצויים בהכרח בשולי החברה, או לוקים בנפשם. אך אין זה כך. בישראל, כמו בכל העולם המערבי, הפרופיל של חברי כתות שונה לחלוטין. מדובר בצעירים בני עשרים עד שלושים פלוס, ברובם אקדמאיים בעלי מקצועות חופשיים. הם נקלעו לכתות במהלך חיפוש דרך רוחנית, או בעקבות משבר כגון מוות במשפחה או גירושים. לכתות יש שיטות באמצעותן הן משעבדות את מאמיניהן: שטיפות מוח, היפנוזה, מניפולציות. הפעלת השיטות הללו, בונה אצל חברי הכת אישיות חדשה, שונה בהרבה מאישיותם הקודמת ונטולת מנגנוני בקורת ושיפוט. בישראל פועלות כיום עשרות כתות ואת מספרם של חברי הכתות, נפגעי הכתות ובני משפחותיהם ניתן להעריך בכמאה אלף. מספר עצום לכל הדעות. אין כל מנגנון ממסדי המבצע אכיפה או פקוח על פעילותן של כתות ואין כל דרך להחיל עליהן את החוק במצב הקיים. וזאת מכמה טעמים.
- כתות רבות פועלות בתחום האפור, באזור הדמדומים של החוק. הן מכירות את החוק על בוריו, נעזרות בעורכי דין ממולחים ומקפידות להעלים ראיות העלולות להרשיען.
- הממסד הישראלי אינו מחוקק חוקים ייחודיים לכתות כגון אלה הקיימים בצרפת ובבלגיה, בעזרתם ניתן לפרק כתות משעבדות ואילו במסגרת החקיקה הקיימת לא ניתן לעשות דבר.
- שורדי כתות אינם יוצאים בריש גלי נגד פעילותן של כתות ואינם מגישים תביעות בבתי משפט- מפאת בושה ופחד. מה שגורם לזה שכתות ימשיכו בפעילותן, ואף ביתר שאת.
בשנת 87', פרסמה וועדת כנסת בין-משרדית את ממצאיה בנושא פעילותן של כתות בישראל. בשנת 95' התקבלה החלטת ממשלה לפיה יש ליישם את מסקנות הדו"ח. אך בפועל, דבר לא נעשה בעניין. מאז ועד היום, גדל מספרן של הכתות והתופעה צוברת מימדים מדאיגים ביותר. רבים מחברי הכתות מתמוטטים נפשית, חלקם מגיעים אף לניסיונות אובדניים ולאשפוזים פסיכיאטריים.
אז מהי בעצם כת?
הגדרת המושג כת, זוכה לפירושים שונים ברחבי העולם. בהתאם להחלטה שנתקבלה ב-22 למאי 1984 , כפי שפורסם במגזיןpublished in Cultic Studies Journal, 1985, Volume 2, Number 2, pages 275-277. מגדיר הפרלמנט האירופי את המושג כתות, כ "ארגונים חדשים, הפועלים בחסות ההגנה הניתנת לגופים דתיים". http://www.icsahome.com/infoserv_articles/european_parliament_new%20organizations_abs.htm הארגון הקנדי לחקר הכתות "Info-Cult", לעומת זאת, טבע בראשית שנות ה-90 את ההגדרה הבאה: "כת היא קבוצה מניפולטיבית, המנצלת את חבריה ועלולה לגרום להם לנזקים פסיכולוגיים, כלכליים ואף לפגיעה פיזית. הקבוצה מכתיבה באופן טוטאלי את אופי ההתנהגות, החשיבה והרגשות של החברים בה. טכניקות שונות של מניפולציות משמשות בה, כדי להפוך מגויס חדש לחבר כת לויאלי, צייתן וכנוע. קבוצות כיתתיות טוענות לקיומו של סטאטוס מיוחד למסגרת התנועתית שלהן או למנהיגן. המעמד המיוחד הזה מעמיד אותן בסתירה לנורמות ולתפיסות החברתיות המקובלות וכן בניגוד לתא המשפחתי ולערכיו. כתות נוהגות להסתיר את אופיין ומטרותיהן האמיתיות מחברים עתידיים, באמצעות פעילות מטעה ומוליכת שולל שנועדה לפתות מגויסים חדשים". הפסיכולוג האמריקני סטיבן חסן, שהיה בעצמו חבר כת ה"מוניס" וכיום הוא מסייע לנפגעי כתות, מגדיר בספרו "Releasing the bonds" (בתרגום חופשי מאנגלית) מהי כת הרסנית: "בכתות הרסניות, נמצא דפוסי התנהגות דומים, שיוצרים את ההבדל בינן לבין גופים אחרים. כשלומדים לזהות את הדפוסים הללו, ניתן לדעת אם מדובר בכת אם לאו. כתות הנן הרסניות, בשל השימוש שהן עושות במיינד קונטרול, כדי לדכא את רצונו החופשי של אדם ולהפכו לתלוי במנהיג הקבוצה. כת הרסנית, מתפקדת כאוטוריטה, המושתתת על מנהיג או קבוצת מנהיגים-שיש להם שליטה מלאה בקבוצה. לרבים ממנהיגי הכתות, ישנה עצמה וכריזמה. בשתי אלה עצמן, אין כל רע. אך יש בהן משום פוטנציאל לניצול של חברי הקבוצה. קבוצה הופכת להרסנית, כשפעולותיו של המנהיג משתמשות בכריזמה ובעצמה שלו, כדי לגרום לזה שחברי הקבוצה יאבדו את האינדיבידואליות שלהם ואת רצונם" החופשי. המרכז הישראלי לנפגעי כתות, מגדיר את המושג כת כקבוצה פסאודו-רוחנית, או קבוצת לימוד רוחנית, המשעבדת את אנשיה. השעבוד הנו נפשי וכלכלי, לעתים אף מיני. לקבוצה יש מנהיג, הטוען שבידיו אמת אבסולוטית. בניגוד לדתות, בכתות אין מנגנוני בקורת ופיקוח. אין "פירמידה", בה תיאוריה תיאולוגית אחת נסמכת על האחרת ואין כתובים בעלי מסורת כלשהי. המנהיג הוא האמת, האמת היא המנהיג ושני אלה אינם ניתנים להפרדה. כל הכתות, מושתתות על טכניקה כזו או אחרת, כגון מדיטציה, או דינאמיקה קבוצתית. מבלי שמבצעים את הטכניקה, לא ניתן להיות בכת. באמצעות טכניקות אלה, מועברים מסרים סמויים ומתבצע מיינד-קונטרול. דוח תעסה-גלזר: המלצות שלא יושמו בראשית שנות ה-80, ששלח אחד מחסידי הכת של רנה שני- הגורואית הישראלית הראשונה- יד בנפשו. היה זה בן קבוץ מהדרום, אשר התגייס לצבא עם עזיבתו את הכת וירה בעצמו. האידיאולוגיה של שני, מנהיגת הכת, שהטיפה לפציפיזם ולאי שימוש בנשק בלהט שנשאב מהסיקסטיז, התנגשו אצלו עם ערכי הצבא הוא לא יכול היה לשאת את הדיסוננס שבנפשו הקרועה. בעקבות מותו של הצעיר קמה צעקה גדולה. התק"ם חקר, שני ומאמיניה הנאמנים ברחו להודו , העיתונאים כתבו ועשרות הורים מודאגים החלו להציף את תאי הדואר של חברי הכנסת במכתבים קורעי לב. בעקבות כל זה, מינה ב-83' שר החינוך דאז, זבולון המר ז"ל וועדת בדיקה בין-משרדית, שתפקידה היה לבדוק את מצב הכתות בשיראל ולרשום המלצות עבודה. לראשות הוועדה, מינה המר את סגניתו, ח"כ מרים תעסה-גלזר. בוועדה נטלו חלק סמנכ"ל משרד הפנים ומנהל מנהל האוכלוסין דאז יהושע כהנא, ד|ר מרדכי קאופמן מנהל התחנה לבריאות הילד והמשפחה של התנועה הקבוצית, הד,ר עמירם רביב, הפסיכולוג הראשי של השירות הפסיכולוגי ייעוצי במשרד החינוך והתרבות, סנ"צ אליהו שמלצר, ראש מדור עבריינות נוער במשטרת ישראל ועוד. בהמלצות הועדה, שפורסמו ביחד עם הדוח המלא ב-87',
נכללו הסעיפים הבאים:
1.איסוף שיטתי של מידע על כל הקבוצות החדשות הקיימות בישראל, ועל קבוצות בולטות בחו"ל, באחריות משרד העבודה והרווחה;
2. ריכוז המידע בספרייה פתוחה לקהל הרחב;
3. הפצת מידע בעברית, בפרסומים חד פעמיים ובעלון; ייזום מחקרים בנושא;
4. היערכות משרד החינוך לטיפול בנושא, באמצעות פיתוח תוכניות פעולה, הכשרת מורים ומחנכים, ותמיכה בהם;
5. עזרה לנפגעים ולמשפחותיהם – באחריות משרד העבודה והרווחה;
6. אכיפת חוקים ותקנות קיימים בדין האזרחי והפלילי כדי למנוע פעילות מזיקה של כתות; כגון החלת חוק איסור השימוש בהיפנוזה על כתות (מרבית הכתות משתמשות בהיפנוזה), והחלת חוקי הגנת הצרכן, כגון החוק האוסר הטעייה וניצול מצוקה.
7 . שקילת אפשרות שינויים בחקיקה. להבדיל מוועדת חקירה פרלמנטארית, סמכויותיה של ועדת בדיקה ממשלתית, מצומצמות למדי.
הממשלה היא שממנה את חברי הוועדה, בהשוואה לוועדת חקירה ממלכתית שאת חבריה בוחר שופט. על כן לא מדובר בוועדה עצמאית ובלתי תלויה. ועדות בדיקה ממשלתיות גם אינן נהנות בדרך כלל מן ההילה המאפיינת ועדות חקירה ממלכתיות, ומסקנותיהן אינן חייבות להתפרסם בציבור. לכן, הגורם הממנה (השר או הממשלה) חופשי יותר בהחלטה האם לקבל או לדחות את המלצותיהן. במקרה הזה, נדחו הצעות הוועדה ולא יושמו מעולם. בשנת 95' הייתה החלטת ממשלה שהתקבלה כדי ליישם את ההמלצות, החלטה זו לא יושמה אף היא. רק במקרה אחד נבלמה חלקית פעילותה של כת בעקבות הדוח. מדובר בכת האימן, שדוח תעסה-גלזר ייחד לפעילותה פרק נכבד. בשנת 2002 פנו אנשי כת האימן לגורמים הרלוונטים במשרד החינוך ובמשרד הביטחון, על מנת לכונן ביישוב של הכת- "מעלה צבייה"- מכינה קדם צבאית. תחילה אושרה הקמת המכינה. אך ב-29.1.2003, בעקבות פניית משרד הביטחון שבדק את הנושא, הקים משרד החינוך ועדת בדיקה חיצונית, "ועדת צמרת". בראשות הוועדה עמד הד"ר צבי צמרת (מנהל יד צבי). באפריל 2003 פורסמו מסקנות הועדה, שאנשיה המליצו, פה אחד שלא לתמוך בהקמת המכינה הקדם צבאית. אנשי הכת, תושבי היישוב מעלה צביה המשיכו בהליכים להקמת המכינה ואוגוסט 2003 החלה המכינה לפעול לאחר שקלטה את מחזור התלמידים הראשון. הגורמים במשרד החינוך ובמשרד הביטחון האחראי על נושא המכינות הקדם הצבאיות טענו, תוך שהם מסתמכים על מסקנות ועדת צמרת, כי לאור הקשר בין אנשי היישוב מעלה הצביה, שבו מצויה המכינה לבין כת האימן-לא ייתכן כי תוקם שם מכינה, שחניכיה עלולים להישאב לחברות בכת. אנשי כת האימן נאבקו במשך שנים במשרדי הממשלה השונים שעמדו בדרכם להקמת המכינה ואף התפתח מאבק משפטי ממושך. ב-15.7.2004 דחה בג"צ את עתירתם של אנשי מכינת "טופז" כנגד משרד הביטחון ומשרד החינוך. "…בנסיבות העניין קיים חשש מפני ניצול המכינה להשפעה על תלמידיה להצטרפות לכת האימן, וזהו טעם סביר לאי ההכרה של המשיבים [משרד הביטחון ומשרד החינוך] בעותרת [מכינת טופז]", לשון החלטת בג"צ. כיום, פועל ביישוב מעלה צבייה בית ספר אזורי ויש מי שעושים בו שנת שירות באין מפריע. זו אינה הכת היחידה בישראל, המפעילה מערכות חינוך. גם כתות אחרות כגון כת הסיינטולוגיה וכת ההארה קרישנה עושות כן, ואיש אינו פוצה פה.
כתות בעולם המערבי- סיבות ותוצאות
בעשרות השנים האחרונות, חלו בעולם המערבי שינויים בתפיסות תיאולוגיות רווחות. במקביל, חלו התפתחויות של ממש במדע והתרחשו שינויים פוליטיים וכלכליים מהירים: שתי מלחמות עולם, קריסת הגוש הקומוניסטי, עליית הקפיטליזם, גלובליזציה. כל אלה הובילו, בסופו של דבר, לאבדן אמונה, טרנספורמציה של ערכים, עלייה ברמת החיים, ריבוי הזמן הפנוי והכרה בחשיבותו של הפרט. בספרות, באמנות הפלסטית ובפילוסופיה, הצמיחו שינויים אלה תפיסות אקזיסטנציאליסטיות, שינויים במבנה הצורני של השפה ותפיסות חזותיות חדשות. האדם מחפש משמעות, כפי שכבר כתב הפסיכולוג ויקטור פרנקל. חיפוש משמעות חדשה עקב שינויים מהירים הוא שהביא גם לצמיחתן של כתות. או כפי שהן מכונות בדוח תעסה-גלזר: "הקבוצות החדשות". כפי שהעולם כולו הוא כיום כפר גלובאלי מסונתז אחד גדול, כך גם בכתות מתמזגים ללא קושי קפיטליזם, הינדואיזם, בודהיזם, נצרות, פילוסופיה יוונית ומה לא. מחפשי דרך נלהבים מרחיקים עד הודו כדי ללמוד, מייבאים משם שיטות ואמונות או יוצרים כאלה בעצמם ואוספים סביבם חסידים. התהליכים הדינאמיים של העולם המודרני ושבירת מסגרות חברתיות לא פסחו על ישראל, מדינה הנמצאת תחת איום חיצוני מיום הקמתה ובה בעת נושאת בנטל של קליטת בני תרבויות שונות לחיקה. עומס היתר בו נתונה ישראל הגיע לנקודת מפנה שלילית לאחר מלחמת יום הכיפורים בשנת 1973.
השבר של המיתוס הלאומי בדבר עליונות צבאית ישראלית והגאווה הישראלית שהתנפצה לאלפי רסיסים, עוררו ייאוש גדול בחברה הישראלית ואנשים רבים פנו לחפש אחר משמעות חדשה לחייהם. כיום פועלות בישראל עשרות כתות המגייסות מאמינים לשורותיהן. הכת הגדולה ביותר הפועלת בישראל כיום היא כת הסיינטולוגיה. הכתות בישראל נעות על קשת רעיונית מגוונת: ישנן כתות קבליות-משיחיות, בודהיסטיות, תרפויטיות ואחרות. ספק תרפויטית, כולן מבטיחות למצטרפים אליהם אושר, שלווה, משמעות. בין הקבוצות שהופיעו בדו"ח משטרת ישראל על כתות משנת 1982 ובדוח וועדת הכנסת שהופיע בעקבותיו (דוח תעסה-גלזר, 87') נמנו הארי קרישנה, אושו (בגואן), המדיטציה הטרנסצנדטלית, הסיינטולוגיה, אסט (מה שנקרא מאוחר יותר הפורום או לנדמרק), אימן, ועוד. חלק מן הכתות הללו עדיין פעילות בארץ, ברמה זו או אחרת. חלקן כבר אינן קיימות ורבות אחרות הוקמו. עשרים שנה אחרי דוח תעסה גלזר, תופעת הכתות בישראל רק צוברת תאוצה. קשה לספק נתונים מדויקים לגבי פעילות הכתות בישראל, אך אנשי מקצוע מעריכים כי אלפים בישראל הם חברי כתות.
נזכיר כמה כתות מרכזיות הפועלות בעולם וגם בישראל ונתחיל בכתות המיובאות מהודו:
בהג'ואן שרי רג'אניש ("אושו") בשנת 53', בהיותו בן 21, חווה ראג'ניש הארה. בשנת 66', החליט הגורו המואר לעזוב את משרתו באקדמיה בהודו כפרופ' כדי ללמד את חסידיו, שכבר החלו מתגבשים סביבו. בשנת 74' השתדרג והקים מרכז בעיירה פונה. אמריקאים ואירופאים רבים נהרו למרכז הלימוד שלו ובשנת 1981 החליט אושו להקים מרכז לימוד על שטח רחב ידיים במדינת אורגון שבארה"ב, בעלות של שישה מיליוני דולרים, אשר שולמו כולם מכיסם של חסידיו. הפעילות במרכז באורגון כללה בעיקר מדיטציה ואורגיות. באותה שנה (81') ברח רג'ניש ממרכז הלימוד שהקים בפונה בשל האשמות בדבר העלמות מס, נישואים פיקטיביים וזיוף אשרת שהייה. עד מותו של ראג'ניש בשנת 1990 נתקיימו כ-600 מרכזים קהילתיים של הכת שהנהיג וכיום נותרו רק כ-20 מרכזים פעילים. ראג'ניש החזיק בבעלותו צי של מכוניות רולס רויס וכן מטוס פרטי.
נתונים על הכת בישראל, כלולים בדוח תעסה-גלזר הכת של הגורו "סאי באבה" (Sai baba) נוסדה ע"י הגורו סאטאיה סאי באבה (Sathya Sai Baba) שטען כי הוא מסוגל לעשות ניסים וכן כי הוא מהווה בדמותו את התגלמות האל על פני אדמות. הכת מושתת על רעיונות הינדואיסטיים שעברו מטמורפוזה. משמעות שמו המילולית של הגורו היא "האם והאב של רוח הקודש". בכת זו חברים מיליוני פעילים ברחבי העולם. פעילי הכת של סאיבבה מפעילים בהודו, ברחבי אירופה ואף באמריקה מרכזי למידה. גברים רבים בגילאי 8-30 נפלו קורבן להטרדות מיניות בעלות אופי הומוסקסואלי שביצע בהם באבה. הוא נהג להתחבב עליהם ולקנות את אמונם וניצל את אמונם בו לסיפוק תאוותו המינית, תוך שהוא מבצע בהם מעשים מגונים בטענה כי הדבר יטיב עימם וכי מגעו קדוש ואלוהי. בשל העדויות על פשעיו המיניים של סאיבאבה (כולל התעללות מינית בקטינים) נסגר בית הספר שהקימו פעיליו בשבדיה. כדי לחמוק מאחריות בפרשת רצח של שישה בני אדם במרכז הלימוד המרכזי של סאיבאבא בהודו ב-93, ניצל הגורו את קשריו בקרב צמרת הממשל ושירותי הביטחון כדי להימלט מחקירה ומבדיקת מעורבותו או השפעתו על הרציחות.
בנובמבר 01' פרסם משרד החוץ של ארה"ב אזהרת מסע לטיילים, שהתריעה על הטרדות מיניות במרכז הלימוד של סאיבבה בהודו. הכת של סאיבאבה מפעילה תאגיד עסקי האחראי על קרנות הכספים של הכת. הוא ואנשיו מארגנים פסטיבלים ואירועים יוקרתיים בעלות כספית גבוהה וכן יזמו את הקמתם של עשרות מבנים מפוארים ומוזיאונים ברחבי העולם, ובייחוד בארה"ב כדי להפגין את גדולתו לעיני כל. הפרויקטים הראוותניים ממומנים מכספי תרומות. הכת נכללת בדוח תעסה-גלזר. הארה קרישנה- מדובר בכת מתוצרת הודו, המבוססת על מסורת הינדית בת מאות שנים. קרישנה, שהוא אחד הגלגולים של האל ההינדי וישנו, מהווה את מוקד הפולחן של הכת. הכת חדרה למערב בשנות השישים של המאה ה-20. וגם בישראל קיימים כמה מרכזים שלה. חסידי הכת דוגלים בצמחונות, נמנעים מסמים, אלכוהול והימורים ואוסרים על קיום יחסי מין, אלא בין זוגות נשואים ולצורך הולדה. החברים מוותרים על כל רכושם לטובת הארגון. הם מאופיינים במראה ייחודי – הגברים לובשים גלימות לבנות או כתומות ומגלחים את ראשם, פרט לצמה קטנה. הנשים לבושות בסארי. סדר היום בכת כולל שעות של מדיטציה וחזרה על מנטרה קבועה. חברים בכת עוסקים באיסוף תרומות ברחובות, כביכול לצורך עזרה לנזקקים. יש לציין שבלבוש הייחודי המאפיין, אין כל חובה חברי הכת הישראליים אינם לובשים אותו, כדי שלא לעורר תשומת לב מיותרת. שכבר הזיקה לכת בעבר, כשנכללה ברשימת הכתות של דו"ח תעסה-גלזר.
פרטים נוספים על הכת ניתן למצוא באתר האינטרנט של המרכז הישראלי לנפגעי כתות. מבין הכתות שצמחו במערב, נזכיר שתיים הפועלות גם בישראל:
כת הסיינטולוגיה- מדובר בכת הגדולה והעשירה בעולם. את הכת יסד בשנת 1954 סופר המדע הבדיוני ל. רון האברד. ב-'57 נרשמה הסיינטולוגיה כארגון דתי ובשנת 67' ביטל מוסד מס ההכנסה האמריקאי (IRS) את מעמד הפטור ממס ממנו נהנתה, בשל העובדה כי שירותי הכת הן למטרות מסחריות בניגוד להצהרה כי אינן לכוונות רווח. הדבר הוביל את הסיינטולוגיה למאבק חריף מול ה-IRS תוך שימוש באמצעים שבחלקם היו בלתי חוקיים. הכת גמרה אומר לשבש את פעולתו התקינה של ה-IRS ולשם כך התנכלה למוסד בהיבט המשפטי והעלתה עשרות תביעות כנגדו ובנוסף "שתלה" סוכנים שונים מטעמה במשרדי ה-IRS ובעמדות מפתח פוליטיות. כמו כן, העלימה הכת ממשרדי ה-IRS מידע רב שתיעד את התנהלותה הפיננסית וכן ביצעה האזנות סתר. מוסד ה-IRS –למרות היותו מוסד ממשלתי- בא בהסכם עם הכת בשנת 1993. בהסכם התחייבה הכת לסיים את ההטרדות המשפטיות ולשלם סכום חד פעמי של 12.5 מיליון דולר כתשלום על חובות רטרואקטיביים. מוסד ה-IRS מצידו הכיר בסיינטולוגיה כארגון דתי. אך מדינות אחרות כגרמניה, דנמרק צרפת ואף ישראל, אינן מכירות בסיינטולוגיה כדת. לארגון מאות מרכזים בעשרות מדינות וכן ארגוני-חזית במסווה של חברות לייעוץ עסקי וייעוץ חינוכי ועמותות הפעילות למען זכויות אדם.
כת הסיינטולוגיה הנה כת מרושתת שקשה לעקוב אחר התנהלותה הכספית. כספי הכת מוחזק בחברות פרטיות ובעמותות הקשורות זו בזו.
הכת מתהדרת בסלבריטאים שהצטרפו לשורותיה, ביניהם השחקנים טום קרוז וג'ון טרבולטה. גיוסם של ידוענים הוא ערוץ פעולה שהציבה לעצמה הסיינטולוגיה עוד משנת 1955, במסגרת תכנית שהגה האברד.
לסיינטולוגיה מתנגדים רבים, בשל שיטות שטיפת המוח הנהוגות בה ובשל הכספים הרבים שהיא גובה ממאמיניה – כל שלב בהתקדמות בארגון כרוך בתשלום, ההולך וגדל. בשנות ה-80 הורשעו בכירים בארגון, וביניהם אשתו של האברד, בעבירות של פריצה והאזנות סתר, שנועדו להסתיר את פעילויות הארגון ונשלחו למאסר. המגזין TIME, שהקדיש לסיינטולוגיה את כתבת השער ב-1991, כינה אותה "כת המתחזה לדת" וחשף שקרים רבים שליוו את מייסדה ואת ממשיכיו. "ארגון של עשיית רווחים ועבריינות", כינה אותה ב-1999 פרופ' בנימין בית-הלחמי מאוניברסיטת חיפה.דו"חות חקירה פרלמנטרים שפורסמו בשנות ה-90 במדינות אירופאיות שונות גינו את הכת ואת אופי פעולתה המניפולטיבי והטוטאלי. בימים אלה, מתנהל נגד הכת משפט בבלגיה. לאחר כ-10 שנות חקירה ממושכת ובחינה קפדנית של התנהלות הכת גובש, נכון לספטמבר 2007, כתב אישום נוקב בגנות הסיינטולוגיה. משרד התובע הבלגי מדגיש כי החומר שנאסף אודות הסיינטולוגיה מצביע חד משמעית על כך ששלוחת כת הסיינטולוגיה, הפעילה בבלגיה היא "ארגון פשע", אשר פעל בעורמה ותוך הטלת איומים על חבריו כדי לגזול את כספם. עוד צוין בכתב האישום כי הסיינטולוגיה חשודה בהפרת חוקי המסחר הבלגיים, בפגיעה בחוק הגנת הפרטיות וכן חשודה בשימוש בלתי חוקי בתרופות. בישראל קיימים מספר מרכזים של הארגון וכן חברות רבות המציגות עצמן כחברות ייעוץ עסקי, שמאחוריהן עומדים סיינטולוגים. חברות וארגונים שונים הפועלים ברוח הסיינטולוגיה מהווים "ארגוני חזית". בישראל מנסה הכת להיכנס מעת לעת לתוך בתי ספר של משרד החינוך, תוך שימוש בשמות שונים ובניגוד לחוזר מנכ"ל. חלק מתכני הכת נלמדים בבתי כלא בישראל בשיתוף השב"ס ותחת הכותרת "קרימינון". הסיינטולוגיה נמנית על רשימת הכתות שבדו"ח תעסה-גלזר. כת האימן (Emin)- הוקמה ע"י ריימונד ג'ון ארמין (Raymond John Armin) בסוף שנות השישים. ארמין נודע גם בשמות Leo Run ו- Leo John Schertenleib . נכון לאפריל 2003 ידוע כי חברים בכת האימן כ-1,700 איש ברחבי העולם, מתוכם 450-500 פעילים בישראל. ארמין נולד בשנת 1924 והחל את דרכו כסוכן מכירות של אנציקלופדיית בריטניקה. לאחר שזכה בשנת 1965 בהתגלות אלוהית וחווה הארה, לטענתו, הוא החל לארגן קבוצות קטנות בהן לימד את תורתו. ליאו נתגלה כמנהיג כריזמטי שפעל לטפח סביבו פולחן אישיות. כספי הכת שימשו גם למימון אחוזת החוף שלו המפוארת בארה"ב ושגרת חייו הבזבזנית. תורתו של ארמין מהווה בליל של רעיונות מיסטיים פרי המצאתו, כוחות מאגיים ותפיסות שבחלקן הינן פרי מלומדים מהעת העתיקה החל מיוון, מצרים העתיקה ואחרות העוסקות באסטרולוגיה, אסטרונומיה,פיזיקה, וכן תפיסות רוחניות מודרניות יותר עם דגש מיוחד על צבעים. הכת גורסת כי ציות למנהיג יוביל את חבריה לעתיד מזהיר וחרטה על דגלה עקרונות הומופוביים קיצוניים, לפיהם אין להומוסקסואליים מקום בעולם. שמה של הכת עבר כמה גלגולים, תחילה נקראה "The way", אחר שונה שמה ל"Emin" ובשנת 2002 (באותה שנה נפטר ארמין מייסד הכת) שינתה הכת את שמה לשם בו היא מחזיקה עד היום "The Template Foundation". בשנת 1976 זכתה כת האימן למעמד של ארגון צדקה בארה"ב. הכת מאופיינת ברמת מידור וסודיות גבוהה, הנהוגה גם כלפי זרים וגם בקהילת החברים בכת. את השעבוד של חברי הכת למנהיג ולקהילת הכת הסגורה מאיץ שימוש בשפה חלופית וכן מתן שמות חדשים לחברים בכת. כיום כת האימן היא ארגון גג לרשת ארגונים בינלאומיים (כדוגמת ארגון הנשים Feminenza) תחת השם "Template foundation". הכת מתחזקת מאוד באירופה ויותר מכך בארה"ב, בייחוד בבוסטון ובפלורידה. כיום, לאחר מותו של ארמין, מנהיגה אותה הכת דבורה מקאי חברת הכת משנות ה-70, המכונה Lady " Ethra". אז איך זה מתחיל? כל אחד יכול להיקלע לכת. פעמים בשל משבר אישי, אך בדרך כלל במהלך חיפוש רוחני. זה קורה בדרך כלל לצעירים בני 20-30 פלוס, אקדמאים ובעלי רקע סוציו-אקונומי גבוה. מנהיגי כתות מזהים היטב את נקודות התורפה אצל חברי הכת ומנצלים את פגיעותם על מנת לשעבדם. בכתות נעשה שימוש בטכניקות פסיכולוגיות שונות, כדי ליצור שיעבוד. כגון תכנות, היפנוזה, לחץ קבוצתי ושטיפות מוח.
יש לזכור כי בתחילה לא נראים לעין האלמנטים ההרסניים, מה שמקשה על הזיהוי כי מדובר בכת. בהיותן מודעות לסטיגמה השלילית הכרוכה בהגדרה "כת", ששגורה בפי גורמים החיצוניים לארגון, מעדיפות מרבית הכתות לכנות את עצמן "קבוצה", "קהילה", "ארגון" וכו'. פעמים רבות מנסות כתות לתעתע בציבור ומכנות את עצמן בשמות שונים. כדי שלא יעלו על זהותן האמיתית. כשמתגלה זהותה האמיתית, בוחרת לה הכת שם חדש ושונה, וחוזר חלילה.
בנוסף, מפעילות כתות רבות ארגוני חזית, הנושאים דגל של ארגונים לוחמניים למען זכויות אדם. הארגונים הוולונטריים הללו, מספקים לכת את הכסות הנעימה והבלתי מזיקה בעליל לה היא זקוקה, על מנת ליצור לעצמה קונצנזוס ציבורי ולגייס מאמינים נוספים.
בשל סיבה זו בדיוק, כדאי מאוד לפשפש בכליהן של קבוצות רוחניות למיניהן ולבדוק את משנתן ואת מי שעומדים מאחוריהן.
במקרים רבים, יש באינטרנט מידע העשוי להועיל.
בנוסף, כאשר מצטרפים או שומעים על קבוצה רוחנית כזו או אחרת-חשוב מאוד לחפש תמרורי אזהרה, היכולים להוות אינדיקציה לכך שאתם, בן משפחתכם או אדם אחר הקרוב אליכם נפל ברשתה של כת. סימני אזהרה החוקרים: פרופ' מיכאל לנגון (יו"ר ארגון American Family Foundation) ופרופ' ג'נגה לאליק פרופ' לסוציולוגיה מאוניברסיטת "Chico" שבקליפורניה: http://www.icsahome.com/infoserv_profile/lalich_janja.asp/מומחית לנושא הכתות) הגדירו מספר קריטריונים מרכזיים לזיהוי כתות בעלות פוטנציאל לפגיעה פיזית או פסיכולוגית בחברים בהן. מן הראוי לומר שאין די בקריטריון אחד בלבד, אלא יש לתת את הדעת על שילוב של כמה קריטריונים יחד, על מנת שניתן יהיה להגדיר קבוצה מסוימת ככת. א. חיי הקבוצה ממוקדים במנהיג ( שיכול להיות חי או מת).
חברי הקבוצה מפגינים מחויבות מוחלטת למשנתו ולתפיסותיו ונאמנים באופן קיצוני לפקודותיו הנתפסות כ"חוק" וכאמת יחידה שאין בלתה ואין כל מנגנון מבקר, כגון אלה שקיימים בדתות.
ב. תכתיבים. כאשר הנהגת הכת מכתיבה, לעיתים באופן מפורט, את האופן בו יחשבו, ינהגו ואף ירגישו חברי הקבוצה. למשל: חברי הקבוצה מוכרחים לקבל רשות מהמנהיג בכדי לבצע שינוי בנושא קריירה, כדי לבוא בברית הנישואין ולעיתים אף לגבי פגישות עם אנשים שברצונם לקיים. פעמים רבות מנהיג הכת קובע במפורש אילו סוגי בגדים ראוי ללבוש, היכן לגור, כיצד לחנך את הילדים וכו'.
ג. לקבוצה מטרת על לא מושגת. היא מכריזה כי המנהיג או הקבוצה פועלים בשליחות מיוחדת להבטחת שלום האנושות.
ד. הקבוצה עוסקת באופן בסיסי בהשגת ממון. הקבוצה מחנכת את חבריה או מובילה אותם לחשוב כי מטרות הקבוצה הנעלות, לכאורה, מצדיקות נקיטת אמצעים אשר ייתכן וחברי הקבוצה היו תופסים אותם כבלתי מוסריים, טרם הצטרפותם לכת (לדוגמה: איסוף כסף לפעילות צדקה פיקטיבית).
ה. היעדר פיקוח. מנהיג הקבוצה אינו נתון לפיקוח של אף סמכות או רשות רשמית. (שלא כמו מורה, כומר או רב ביהדות).
ו.ויתור על יעדים. כפיפותם של החברים למרות הקבוצה מובילה אותם לוויתור על יעדים אישיים אליהם שאפו קודם לכת ,תחביבים אישיים אשר האדם גילה בהם עניין טרם הצטרפותו לכת.
ז. ניתוק. חברי הקבוצה נדרשים או מתבקשים לוותר על חיי משפחה או על קשרים אינטנסיביים עם משפחתם וחבריהם. הם מתבקשים לקיים מגעים חברתיים עם חברי הקהילה הסגורה בלבד ולעיתים מחויבים לשהות רק במחיצתם, תוך שימוש באמתלות "רוחניות" שונות לכך.
ח. דיכוי מחשבה חופשית. הקבוצה מתנגדת לשאילת שאלות, הבעת ספקות או מחלוקת על תפיסותיה ולעיתים אף מענישה מי שלא מתנהג בהתאם לכך.טכניקות של "דיכוי חשיבה" כמדיטציה, שירים, דיבור בשפה הייחודית לקבוצה, מפגשי הוקעה עצמית וגינוי שגרתיים ומטלות עבודה מתישות-כל אלו עלולות לשמש כדי לדכא ספקות המתעוררות בנוגע לקבוצה ולמנהיג ( או המנהיגים).
ט. עיצוב תפיסת מציאות. הקבוצה מעצבת לחבריה תפיסת מציאות חברתית דיכוטומית, לפיה העולם החיצוני לקבוצה ועולמה הפנימי של הקבוצה הם שני קטבים נפרדים. כך נוצרת חציצה ברורה של "אנחנו" ו"הם", "טובים" (חברי הקהילה) ו"רשעים/שטניים" ( החברה החיצונית). זו ראייה מוגבלת של "שחור" ו"לבן", היוצרת קונפליקטים עם החברה הסובבת החיצונית לקבוצה.
י. החדרת רגשות שליליים.
הנהגת הקבוצה מחדירה בחבריה רגשות אשם ובושה בכדי ליצור השפעה ולהשיג שליטה. לעיתים זה ייעשה באמצעות לחץ קבוצתי או טכניקות שכנוע שונות. פרט לסימנים המחשידים שציינו שני המלומדים, ראוי גם לשים לב ל"תרבות ההארה" התופסת תאוצה בקרב כתות שונות. כשמבטיח מורה רוחני כזה או אחר הארה-סביר להניח שמדובר בכת. מורים רוחניים אמיתיים, לא יבטיחו לעולם עתיד מזהיר והארה. מנהיגי כתות-כן. להתפתחות הרוחנית שמבטיחות כתות, לעולם גם אין סוף. מנהיגי כתות לעולם לא יאמרו לתלמיד כי הוא בשל לעזוב את הקבוצה ולהמשיך בדרכו. או כי הדרך הרוחנית שלו עם המורה-תמה. מהסיבה הפשוטה: הם זקוקים לשליטה ולכסף.
השלכות הרסניות מכון CIC (Cult Information Center) הבריטי, מדגיש כי השהייה בתוך מסגרת חברתית נוקשה וכובלת של כת, אפילו למשך פרק זמן קצר, עלולה להוביל להשלכות הרסניות. כגון:
*איבוד חופש הבחירה והרצון החופשי.
*ירידה ביכולת האינטלקטואלית והמילולית וכן פגיעה הדרגתית בחוש ההומור.
*צמצום בעולם הדימויים והמושגים המופשטים האישי. *ירידה במידת היכולת לקיים מערכות יחסים אינטימיות וגמישות.
*ליקוי בשיקול הדעת.
*התדרדרות מבחינה גופנית וכן תזונה לקויה.
*הפרט עלול לסבול מאשליות, פאניקה, תחושת אשמה עצמית קיצונית, פרנויה (מחשבות של נרדפות), משבר זהות , דיכאון.
*הפרט עלול לפתח אישיות בעלת אופי נוירוטי, פסיכוטי ואף לפתח נטיות אובדניות.
לעתים, עלולה החברות לכתות להביא למוות.בכת "מקדש העם" בראשותו של ג'ים ג'ונס, התאבדו בשנת. 1978 900 חברי הכת שפעלה בסן פרנסיסקו, שבדרום אמריקה. בכת "אום שירניקיו" היפנית, פיזרו חברי הכת גז רעיל ברכבת התחתית בטוקיו ב-1995 וגרמו למותם של 12 איש ולפגיעה בעוד בכאלף איש נוספים. הכת "שער לשמיים" (Heaven's Gate) הוקמה בארה"ב, סמוך לשנת 1975 כתנועה דתית בידי שני מנהיגיה: מרשל אפלוויט ובוני נטלרס והובילה להתאבדות קבוצתית של 39 מחבריה (בהם 21 נשים ו-18 גברים).
מה ניתן לעשות?
לא פשוט להוציא אדם מכת. הטוב ביותר שתוכל לעשות הוא לחפש עזרה מקצועית של פסיכולוג המכיר את הנושא כצעד ראשון, לפני כל יוזמה עצמאית. הניסיון מראה שאדם שנמצא בכת אינו פתוח לשמוע כל ביקורת עליה, ולפיכך כל ניסיון שכנוע, גם ההגיוני ביותר, לא יועיל. להיפך, הוא גם עלול להזיק. הדרך היחידה לעזור לאדם לצאת מכת היא לפתוח בפניו את הבית והלב. לתת לו מרחב, להעניק לו הרגשה שאוהבים אותו ולהקשיב לו מבלי לשפוט את הקבוצה שבה הוא נמצא. אם יחוש בטוח בחברתך, הוא ישתף אותך במה שעובר עליו, גם בדברים השליליים. כדי לסייע לו לצאת מן הכת, עליך ללמוד עליה כמה שיותר. בעזרת הדרכה נכונה ממומחה, תוכל לטעת בו ספקות לגבי הדרך שבחר, מבלי להפסיק להראות את אהבתך וקבלתך אותו. אמץ גישה סקרנית לגבי הכת, כאילו היית מגויס פוטנציאלי. שאל שאלות באופן ידידותי, והתעקש לקבל תשובות מדויקות ולא הכללות ודיבורים מופשטים. בקש לקרוא חומר, אבל היזהר מללכת לפגישות הקבוצה לפני שתכין את עצמך היטב. הדרך הטובה ביותר להתמודד עם תופעת הכתות ולמנוע את התפשטות היא להתריע מפניהן. אם יש לכם ילדים, עליכם להסביר להם שישנה תופעה כזאת וממה עליהם להיזהר. אם ידוע לכם על פעילות של כת בסביבה, פנו לרשויות והתלוננו. גייסו שכנים ועמיתים על מנת לא לאפשר להם לפעול בסביבתכם. גם אם הם לא מפריעים לכם בפועל, הם עלולים יום אחד למשוך את ילדיכם, חבריכם או קרובי משפחתכם לשם. צרו מודעות לתופעת הכתות בקרב משפחתכם וחבריכם. ארגנו הסברה בבית הספר של ילדיך והזמינו מומחים לדבר בפניהם.
חקיקה ופיקוח בעולם
בניגוד להתנהלות בישראל, מדינות שונות באירופה דווקא מצאו לנכון לכונן ועדות חקירה פרלמנטאריות, כדי לבדוק את הסיכון הפוטנציאלי הגלום בקבוצות שונות ולחוקק חוקים. בדו"חות ועדות החקירה של המדינות צרפת, בלגיה וגרמניה הובאה המלצה להקים מרכזי מידע בנושא הכתות, שיהיו פתוחים לקהל הרחב. מרכזים אלה, גם יעסקו במחקר וניתוח של "תנועות דתיות חדשות" (כתות). בגרמניה-נקבע כי יש להביא למודעות האזרחים כי טיפול שמוענק על ידי תרפיסטים ובעלי מקצוע שונים באמצעים רפואיים אלטרנטיביים עלול להסב ללקוחות נזק פסיכולוגי, פיזי או כלכלי. כדי למנוע קורבנות מיותרים לעניין זה, הומלץ לארגן קמפיינים ציבוריים לשם העלאת המודעות. ועדות חקירה בצרפת שפעלו בין השנים 1980- 1995 קבעו כי יש להגביר את הפיקוח על קטינים, החברים באותן קבוצות כיתתיות. ועדות החקירה בצרפת, הכירו בכך כי החוקים הקיימים נותנים מענה חלקי בלבד לתופעת הכתות. לאור זה, עלה הצורך לבחון חיזוק חוקים קיימים, במטרה לעגן את יכולתה של המדינה לבלום את השפעת הכתות. לאחר דיון ממצה נתקבל בשנת 2001 חוק "אבוט פיקארד". החוק מאפשר "פיזור" קבוצה קיימת, בנסיבות בהן חבר או חברים בקבוצה ביצעו עבירה על החוק.
במקרה כזה, אם כן, מוטלת האחריות על הקבוצה כולה.
כמו כן, מאפשר החוק לרשויות האכיפה לפעול כנגד קבוצה מסוימת, באם יש הוכחה בידן כי הקבוצה או אחד מפעיליה, מנצלים את תמימותו ומצוקתו של אדם. רשויות האכיפה רשאית על פי החוק גם להגביל את ניסיונותיהן של קבוצות כיתתיות לפרסם את עצמן. בארה"ב, לעומת זאת, לא מעוגן המושג "כת" בחוקים כלשהם, וועדות פרלמנטאריות, מעולם לא עסקו בנושא זה. יחד עם זאת, הוקמו ועדות בדיקה לאחר אסונות המוניים שנגרמו ע"י כתות. וועדת בדיקה מטעם משרד החוץ האמריקאי, הוקמה בשנת 1979 לאחר התאבדות המונית שיזמה כת "מקדש העם", וכן הוקמה ועדת "ואקו", שיזם ה-FBI בשנת 1993, שפעילותה נסובה סביב פעילותו של הגורו דוד כורש. בשנת 1999 פרסם את ה-FBI את "דו"ח מגידו" (Megiddo) שעסק בעיקר בקבוצות קיצוניות הפועלות בדרך הטרור (נטען כי פעילות הטרור יכולה להתבצע בעיקר ע"י יחידים או קבוצות המחזיקות בתפיסה אפוקליפטית קיצונית). הייתה זו ממשלת גרמניה, שנתנה חוות דעת בועדת הבדיקה הפדרלית "אנקט", שממצאיה פורסמו בשנת 1998 . הוועדה המליצה להבדיל בין "קבוצות שנוטות לעורר מחלוקת", לבין "קבוצות לא שנויות במחלוקות". בנוסף, המליצה הוועדה על השימוש המבדיל בין המושגים "קבוצה פסיכולוגית" "וקבוצת פסאדו" כדי לתאר מגוון שירותיים פסיכולוגיים ופסאדו-פסיכולוגיים הניתנים שלא ע"י מומחי מערכת הבריאות.