עברית  |  English  |  
הצטרפו אלינו לפייסבוק  |  לקבלת תמיכה: 03-6708811  |  
קבל ספר במתנה !


לחץ כאן




עדותה של ליאורה
   
הבת שלנו היתה, כנראה, במצב משברי, ולרוע המזל נחשפה לכת. הסימנים הראשונים הברורים לכך היו התרחקות: התרחקות מאתנו ההורים, מבני המשפחה ומהחברים הטובים, וכמובן שגם מהמשפחה המורחבת.
בשנתיים הראשונות היא למדה מדיטציה במה שכינתה "הקבוצה" ,ולעתים קרובות היתה מסתגרת בחדרה ומצהירה שהיא מתרגלת מדיטציה. לאט לאט שמנו לב שכל האורחים המבקרים אותה קשורים לאותה קבוצה. הם היו לבושים בלבן, ולא דיברו איתנו. הבנו שיש קורסים שעליהם היא משלמת למנהלת הכת, וכל עיסוקיה היו סביב הנושא. בארוחות המשותפות ובנסיעות ברכב המשפחתי השתררו שתיקות ארוכות.
התחלנו לקרוא את החומרים הכתובים של הקבוצה שהגיעו הביתה, וחשך עלינו עולמנו. נכתב שם על כוחות משיחיים של מנהלת הכת, על מפגשים עם אלוהים. כל השפה היתה מלאכותית ומתקתקה. לחברים בקבוצה קראו משפחה. בניסיון להבין מה קורה, התחלנו לחקור את הנושא. קראנו חומר מדעי רב על כתות, סוגי כתות ומאפייני כתות. נפגשנו עם מומחה שטיפול בהורים וביוצאי הכתות, וכן עם מי שחי בכתות בעבר ולמד את הנושא מבחינה אנתרופולוגית.
בשלב מסוים נעשה ניסיון להכניס את אחותה לכת. הניסיון לא הצליח, אבל בהמשך התברר לנו שחברים אחרים התבקשו אף הם לנסות ולהביא חברים או בני משפחה, וחלקם אכן הצליחו לגרור אחריהם אח או אחות ולגייס כוחות נוספים לכת. כמו כן נערכו מפגשים שבהם התבקשו החברים לתרום כסף וציוד.
כשניסינו לשבת ולשוחח איתה בהיגיון על הנושא, התשובה היתה אגרסיבית ואלימה: "אם תזכירו את הקבוצה או תגידו מלה אחת נגד לא תראו אותי יותר לעולם!" באחד המסמכים שראינו נכתב "אל תדבר עם אף אחד, שחלילה לא יחזיר אותך לחיים הארציים." המגמה התבהרה – אסור להיחשף לוויכוח רציונלי או רגשי סביב הנושא, ויש להישאר כל הזמן תחת השפעתה של מנהלת הכת.
לאט לאט שמנו לב לכמות השקרים ולהיעלמות של כסף לטובת הכת. בהמשך התחילה היעדרות מארוחות שבת ומחגים. באחד הביקורים שלה בבית לא יכולנו לשבת איתה בשקט – המנהלת דאגה "להפגיז" אותה בשיחות טלפון ובהודעות מלאות אהבה, כדי שחס וחלילה לא תשכח למי היא שייכת. בביקורים נוספים התלוו אליה חבר או חברה מהכת, כדי שלא תהיה לבד. היום אנו מבינים שגם זה תכסיס וחלק מהנוכלות. כל שאלה ששאלנו אותה על הפעילות נענתה בהתחמקויות.
ואז החל ניתוק ארוך מאד. שיחות הטלפון של בני המשפחה לא נענו. היא לא הגיעה לאירועים משפחתיים. אם העזנו "להתנגד" מעט למקום, חטפנו עונשים ואזהרות ממנה. הבנו שהיא עברה תהליך הרסני של סוגסטיות ושטיפות מוח אינטנסיביות. אנשים שהיו בכת ויצאו סיפרו על "טיפולים אישיים", העברת אנרגיות מהגורו ביחידות למטופלים. כל מצטרף חדש שהגיע זכה באופן קבוע לחיבוקים ולאהבה אינסופית מהוותיקים – הכל על מנת ללכוד אותו.
כל אחד מהחברים קיבל מידע לגבי הגלגולים הקודמים שלו, וכן הוזכרה היפנוזה שנעשתה לצעירים שבכת. במהלך שטיפות המוח נאמרו מנטרות הקשורות למשפחה ולהורים, מנטרות שמבטלות את ערך המשפחה, שהרי המשפחה אינה מבחירה. בטיפולים העצימו חוויות לא נעימות מהילדות, אם היו, וגימדו חוויות נעימות. הצעירים ניקו ותחזקו את הבית של הקבוצה על פי תורנות. המנהלת שלחה אותם לגייס אנשים ולחלק חומר הסברה, והם עשו כמצוותה כאשר היא עצמה קוצרת ואוספת את הרווחים הכספיים לכיסה.
 בנוסף התפרנסה מנהלת הכת מטיפולים רוחניים ומקורסים המבוססים על שטיפות מוח. באחד הקורסים דובר על היוולדות מחדש, כי החיים עד כה כנראה לא היו טובים מספיק. הבת שלנו נכנסה למצב תודעה חדש ולנאמנות טוטאלית, ללא חשיבה עצמאית. כששאלנו אותה אם היא מאמינה שאכן המנהלת מתקשרת עם אלוהים, ענתה". כן, אני מאמינה."
הצעירים התרכזו סביב הבית, למדו את הקורסים של הגורו. הבת שלנו היתה בתוך "שבי נפשי", מוקסמת מהכריזמטיות של הגורו. העדויות שקיבלנו הן של סגידה לגורו (אוטוריטה ללא עוררין). בארוחות המשותפות יש סדר ישיבה קבוע. מדי פעם מישהו מהכת עובר תהליך נידוי ואחר כך האדרה, וחוזר חלילה – כדי לשלוט באנשים. נוצרו זוגות לפי עידודה של המנהלת, גם אם אין התאמה בין בני הזוג. אין צעד ללא התייעצות איתה, והיא מטפחת פולחן אישיות עד כדי שיגעון גדלות. וכמו בסרט המפורסם "הגל" (הנחשול), גם בקבוצה זו יש "שומר ראש", לוגו, והכל שואפים לעלות בהיררכיה.
האנשים בכת החלו לרזות כחלק מהסגפנות ומן ההסתפקות במועט, וגילו זלזול בשפע שיש בעולם. החלו שמועות על שימוש בסמים וניצול מיני, כפי שקיים בכתות דומות אחרות. חששנו להעביר לה כסף, מחשש שיגיע לידי הגורו. לא ידענו כיצד עלינו לפעול. כל אנשי הכת שנמצאים בה לפחות חמש שנים לא הצליחו לפרוץ קדימה – לא ללמוד לימודים גבוהים, לא למצוא חבר או חברה מחוץ לכת, ובעצם "נתקעו" שם בעבודות מזדמנות ובקורסים שטחיים הרגשנו כאילו מישהו "כישף" את הילדה שלנו.
 הטרגדיה שפקדה אותנו השפיעה עלינו באופן קשה. בחודשים הראשונים של הניתוק ישבנו במיטה ובכינו שעות, כמו באבל. ירדנו במשקל ואיבדנו שמחת חיים. תחושת האובדן היתה בלתי נסבלת וכואבת,כאילו כרתו לנו יד ואנו מדממים ללא הפסק. התחלנו לקבל סיוע נפשי מפסיכולוג ותרופות הרגעה ותרופות לשינה מרופא המשפחה.
בני הבית הפכו למופנמים, עצובים ואומללים, ואינם מבינים כיצד היא בגדה בהם. מצאנו עצמנו מדפדפים באלבומי תמונות, צופים בסרטי וידאו משפחתיים, ובוכים ללא הפסקה. אנו יודעים שמאות שרלטנים רודפי בצע מפילים בפח כל יום צעירים בארץ, אנשים טובים שמחפשים תשובות למצוקות החיים,ונופלים ברשתם של הנוכלים ואנשי הזדון הלל ויש צורך דחוף להביא למודעות ציבורית את התופעה, לחוקק חוקים, ולהעניש את הפושעים, כפי שנעשה בכמה מקומות בעולם, כמו צרפת וסין בעקבות תהליך מורכב וממושך, שלא כאן המקום לפרט, הבת פרשה בסופו של דבר מהכת, אך אנו והיא מלקקים את הפצעים ומנסים לשקם את הנזקים שנגרמו בשנות הנתק. המשך החיים לא נראה קל ויש משקעים כבדים מהתקופה שבה חווינו את החוויה הקשה הזאת.
 
*השם שונה על פי בקשת הכותבת, שמה האמיתי שמור אצלינו
 

כל זכויות היוצרים והקניין הרוחני באתר המרכז הישראלי לנפגעי כתות שייכות למרכז הישראלי לנפגעי כתות (להלן "המרכז") או לכותבים וגופי תקשורת אשר נתנו למרכז את הסכמתם לשימוש בחומר. אין להעתיק, להפיץ, לשכפל, להציג בפומבי, לשנות, לפרסם, לתרגם, לאחסן במאגר מידע, לשדר או לקלוט באמצעי תקשורת אלקטרוני, אופטי, מכני או אחר, להעביר, למכור, להפיץ או לעשות שימוש מסחרי כלשהו, במידע, במאמרים, בסרטים, בקבצים המופיעים באתר או בכל חלק שלהם, אלא באישור מראש ובכתב מאת המרכז.

 


'המרכז הישראלי לנפגעי כתות' (חל"צ)
רח' בן גוריון 24 (בית ליגב), רמת גן
        טל:
  03-6708811, פקס: 03/6708822       
דוא"ל:
  
s.soskatot@gmail.com
 

[חזור למעלה]        [הוספה למועדפים]       [מפת האתר]       [יצירת קשר]

 

לייבסיטי - בניית אתרים