עברית  |  English  |  
ארכיון-לקריאת ניוזלטרים  |  הצטרפו אלינו לפייסבוק  |  לקבלת תמיכה: 03-6708811  |  
קבל ספר במתנה !


לחץ כאן



 

 


מיינד קונטרול

גם הכת הזאת החלה את דרכה כקבוצה רוחנית. עד שמנהיג הקבוצה, המאסטר, הכריז על עצמו שהוא מואר. אילת קדם חדרה במסווה אל אחת הכתות היותר מסוכנות שפועלות בישראל. סיפור על שעבוד רוחני, ניצול מיני וגורו כריזמטי

10/01/07 - איילת קדם

 



התצלום ההוא לא יוצא לי מהראש: אישה יפה, לבושה בחולצה לבנה הגדולה מכפי מידתה, שיערה הסתור גולש על כתפיה הצרות ועיניה קשורות. התצלום המטושטש צולם בשנת 92' במצלמת חובבים ביתית בבית מלון, במהלך חמישה ימים בהם קיים איתה הגורו שלה יחסי מין, בתואנה שבמהלכם הוא משתיל במוחה 'פורמולה אבולטיבית'. הוא קרא לזה 'פרוסס טנטרי'.

החבר של אותה אישה הוא זה שהביא אותה לבית המלון, שם חיכה לה המאסטר. הוא גם היה נוכח בזמן קיום יחסי המין, והוא גם זה שצילם.

"את האישה שלי, אבל אני מחויב לגורו ולכן אני נותן לו אותך כמנחה", אמר לה. והיא צייתה.
"המאסטר לבש אז חולצה לבנה", היא נזכרת, "והסתכל עלי במבט רך וברוגע מדהים. הוא ביקש ממני לכרוע ברך ושינה את שמי. אחר כך הוא הכניס אותי לאמבטיה. במהלך הסקס, שכולו התקיים באמבטיה, הוא כיוון אותי איך לגעת בו, באיזו אינטנסיביות ובאיזה לחץ. הוא אמר שלכל תנועה שהוא עושה אני צריכה להיות כלי קיבול. הוא אמר שאני צריכה להגיב אליו בהתרככות ושאסור לי לדבר. כי אם אדבר החוויה שלי תתפרק ותצא החוצה. והוא רוצה שהחוויה תכנס אלי פנימה.

"הטקס הזה", סיפרה לי אותה אישה תוך עישון סיגריות בשרשרת והתפרצויות של בכי, "היה אמור לבסס את ההתמסרות שלי למאסטר ולהביא אותי לאיחוד איתו. כי תלמיד אמור להיות באיחוד עם המאסטר שלו".

 

 

הוא הכריז על עצמו שהוא מואר

אפרת (שם בדוי), שהתה תחת חסותו של אותו גורו במשך שבע שנים. פגשתי אותה לפני שנתיים, במהלך עבודתי העיתונאית.

כדרכן של כתות, גם הכת הזאת החלה את דרכה כקבוצה רוחנית, לפני כ-15 שנה. את קבוצת התלמידים שהתקבצה סביבו, כ-20 במספר, לימד טארות וריפוי הוליסטי. מי שלמדו אצלו אז מספרים שמדובר היה במורה נפלא עם חושים חדים, טביעת עין והמון קסם אישי.

ואז קרה לו מה שקרה לכמה למורים רוחניים לפניו: הוא הכריז על עצמו שהוא מואר.  כפועל יוצא של ההארה הזאת הפכה הקבוצה הרוחנית לכת הרסנית. זה קרה ב-92'.  המאסטר הכריזמטי טען בפני חברי הקבוצה שהוא גילה דרך שבאמצעותה ניתן להגיע לחופש מוחלט של המיינד וליצור זרם רעיוני חדש שישנה את התפתחות של המין האנושי. במקביל הוא הודיע לאשתו שמעכשיו הוא מאסטר ומכיוון שכך, היא לא נחשבת עוד לאשתו אלא לתלמידתו ואם ברצונה להישאר איתו - עליה להסכים לתנאיו. היא הסכימה.

מהגברים שבקבוצה ביקש המאסטר לתת לו התחייבות בעל פה. כל ההסכמים בכת אגב נעשים בעל פה. מדובר היה בהסכם סודי לפיו הם נותנים את כל רכושם, נשותיהם וילדיהם למאסטר, מעתה ועד עולם.

לנשים שבקבוצה נודע הדבר בדיעבד, כעבור חצי שנה, כשהקבוצה חיה כקומונה בבית משותף, אז הן נדרשו לתת התחייבות כזו בעצמן. חלק מההסכם היה שהן חייבות לבקש רשות מן המאסטר לכל פעולה שהיא.

אפרת הסכימה ואז, במהירות מסחררת, השתעבדה לכת כליל. בלחץ הגורו היא נאלצה לקבל את העובדה שהחבר שלה מקיים מין עם נשים אחרות. לכאורה, כדי שיוכל להתפתח רוחנית. היא גם התבקשה לתרום לכת 200 אלף דולר. ירושה שהותירה לה סבתה. לדבריה, ידוע לה על ארבע דירות שנמכרו כדי שניתן יהיה לרכוש למאסטר הבית, על זוג שתרם חצי מליון דולר ועל אישה מבוגרת שתרמה אף היא סכום דומה.
לא היה לי בכלל רצון חופשי

"הרבה אנשים עברו בקבוצה מצבים קשים", מספרת אפרת. "ידוע לי על שתי בחורות שהתמוטטו נפשית, את שתיהן העיפו. אחת מהן קיימה יחסי מין עם חבר מהקבוצה לעיני הגורו וכעבור זמן התחילה לאבד קשר עם המציאות ולא תקשרה עם הסביבה. אישה אחרת ניסתה להתאבד. היה גם בחור צעיר שהועף מהכת אחרי שנה והתאבד". אישה נוספת, איתה נפגשתי במהלך הכנת התחקיר, פיתחה מחלה פסיכוסומאטית והיתה בטוחה שהיא חולה בסרטן. אישה אחרת נכנסה להתקף פסיכוטי וטופלה בכדורים. כל הנשים טופלו אצל אותו פסיכיאטר, שטיפל בהן במסגרת הכת ודאג, לפי בקשת המאסטר, שלא יאושפזו כדי למנוע פרסום מיותר שיזיק להמשך קיומה של הכת.

"כשעזבתי את הכת פניתי לקבלת טיפול והבנתי שלמעשה הייתי בדיכאון עמוק במשך ארבע וחצי שנים. שטיפת המוח שעברתי היתה כל כך עמוקה, שלא היה לי בכלל רצון חופשי", מספרת אפרת. בשלב מסוים נשלחתי להחלים בביתה של אחת הנשים. אמרו לי שאני צריכה לגור אצלה כדי לעבור תהליך שיקום ולעשות כל מה שהיא תגיד לי. האווירה היתה של טרור. אסור היה לי להדליק את הדוד אלא רק בשעה שבע בבוקר. אסור היה להשתמש בטלפון והייתי צריכה לחפש עבודה מטלפון ציבורי. כל זה היה כדי ללמד אותי מה זה ריספקט ולהשליט בי משמעת".

בפעם השנייה בה התמוטטה היא נשלחה שוב 'להחלים'. הפעם בהודו. בצילומים שצולמו שם היא נראית כשהיא מחייכת חיוך קפוא. גופה רזה אף יותר, עיניה כבויות. לקח לי זמן לעכל שמדובר באותה אישה צעירה ויפה מהתצלומים שצולמו רק חמש שנים קודם.

שיעורי יוגה עם המאסטרית הזוטרה

כבר כתבתי מספר כתבות על כתות. חדרתי לתוכן במסווה, נפגשתי עם נפגעים. הכת הזאת,  כך הרגשתי ממש בהתחלה, היתה הקשה ביותר שנתקלתי בה. אז עדיין לא ידעתי שהכת הזאת אף עתידה לשנות את מהלך חיי.

בכותבי דברים אלה, שנתיים אחרי הכנת התחקיר, איני יכולה שלא להרגיש זעם עקר מלווה בתסכול. גם היום, על אף רצוני לחשוף את הסיפור במלואו, כולל שמה של הכת, כתובת אתר האינטרנט שלה, שמותיהם של הפסיכיאטר, שמות המאסטרים הבכירים בכת ושמו של איש ציבור ידוע שהיה מקורב למאסטר הגדול - איני יכולה לעשות זאת. המרואיינים כולם, מתוך חשש, החליטו, בסופו של דבר, שלא לשתף פעולה.

אפרת ואני נפגשנו שלוש פעמים בבתי קפה קטנים ונידחים כדי שאיש מחברי הכת הגרים באותה העיר  לא יראה אותנו יחד ויחשוד. למרות שהיא עזבה את הכת לפני מספר שנים, היא עדיין פוחדת. מי שהיה בכת  ועבר שטיפת מוח פוחד תמיד.

בפגישה השלישית תכננו יחד את חדירתי לכת הסגורה, שלב אחר שלב. בשלב הראשון טלפנתי לאחת המאסטריות בכת, מורה ליוגה במקצועה והתחלתי לקחת אצלה שיעורים. במשך חודשיים עשיתי יוגה. שום דבר מעבר לזה. כשמלאו חודשיים לנוכחותי בשעורים  ביקשתי פגישה אישית איתה.

המורה ליוגה היא אחת המאסטריות הזוטרות בכת. בזמן שהותי בכת, שארכה כחצי שנה, גיליתי שלמאסטרית יש שתי תלמידות שגרות אתה. מנקות, מבשלות, מגישות קפה, והכול בשקט מופתי ובפני רובוט חתומות. שתיהן אקדמאיות. גרושות, בעלות מקצועות חופשיים.

בפגישה האישית איתה סיפרתי לה שהתגרשתי ושאני מחפשת מורה רוחני. שאני רוצה ללמוד. סיפרתי כל מה שנראה היה לי שיקדם את חדירתי לכת. "אני מורה רוחנית", היא אמרה לי בסופו של דבר ו"אני מוכנה ללמד אותך".

אני משלמת לה שכר לימוד של 1200 ₪ לחודש ומתחילה ללמוד. כעבור חודש אני מתחילה לקחת חלק גם במפגשים הקבוצתיים. רק שם אני שומעת לראשונה פרטים על המאסטר הגדול.

חמישה מאסטרים בכירים ומאסטר אחד גדול

את המאסטר הגדול לא זוכים כל חברי הכת, המונה היום כשלושים חברים, לראות. גם הכת הזאת, כמו רוב הכתות, מורכבת ממעגלים. במעגל החיצוני ישנן קבוצות הלימוד, הנפגשות אחת לשבוע, כדוגמת קבוצת הלימוד בה נכחתי. לא כל החברים בקבוצות הלימוד חברים בכת. לקח לי זמן להבחין כי מבין כל הנשים בקבוצה, כחמש בלבד נמנות על הגרעין הקשה של הכת.

גם מבין חברי הגרעין הקשה רק מתי מעט לומדים ישירות מפי המאסטר הגדול. המאסטרית אינה תלמידתו. היא תלמידתו של אחד המאסטרים הבכירים, ויש חמישה כאלה בכת. המאסטר הגדול ער בלילות וישן בימים. הוא נשוי, לפחות רשמית, ואב לילדים.

התיאוריה שפיתח נשמעת מרתקת ומסקרנת למדי. לפי התיאוריה הזו, המוח אינו מנוצל ברובו. כדי לנצלו צריך ללמוד את המגבלות שלו בכל המישורים. המנטליים, ההתנהגותיים ואף הסקסואליים. רק כך ניתן להגיע להארה: שהיא מצב של חופש מוחלט.

המטרה היא להיות מסוגל לחוות הנאה בכל מצב. בלי קשר לסביבה החיצונית. כמו שמגדירים בכת: להיות בכאוס במצב של רוגע מוחלט ושחרור מהאגו. נשמע טוב, הצרה היא שהדרך לשם מלווה בשעבוד ולעתים אף בהתמוטטות נפשית.

כדי לתרגל רגיעה ושליטה בתוך כאוס מוחלט, חווים חברי הכת, שכיום כבר אינם מתגוררים בקומונה אלא גרים בקומונות קטנות ובסמיכות זה לזה, סדרה של תרגילים ואימונים, בפיקוח המאסטרים. כדי לתרגל כאוס וחוסר קביעות עוברים חברי הכת לגור בכל פעם בבית אחר, עם תלמידים אחרים, כל פעם בפיקוחו של מאסטר אחר. כל חברי הכת מקבלים שמות חדשים, וכמו ברוב הכתות, יש ניתוק מחברים שלכאורה אינם נמצאים באותה רמת התפתחות רוחנית.

רבים מחברי הכת לא מתראים עם בני משפחותיהם, כי לפי התיאוריה של הכת אין משמעות לקשרים משפחתיים או להיסטוריה של האדם משום שאלה רק כובלים. בנוסף, מצווים חברי הכת להימנע מרגשות שהם לא פונקציונאליים. ה'תכנות' הזה, שהוא אופייני למרבית הכתות, יוצר מצב של ניתוק טוטאלי של האדם מאישיותו. בעגה הפסיכולוגית הוא מכונה  'מיינד קונטרול'.

בנוסף נאמר לחברי הכת שאין טוב או רע - מה שיוצר אצלם בלבול ומערער את השקפת עולמם. לתוך הבלבול הזה מושתלים ערכים חדשים, ברוח הכת. חברי הכת מאמינים, למשל, שהם צריכים לחוש כבוד כלפי הגורו. הם משרתים את המאסטרים ומשתעבדים להם כליל ואף נותנים להם מתנות בסכומי כסף גבוהים כדי להוכיח את הכבוד שהם חשים.

כן. גם עלי הופעל מיינד קונטרול

לביתו של המאסטר הגדול אין להיכנס ללא הודעה מראש. הריהוט שבו נרכש על ידי מתנות שנתנו תלמידיו, שחשים שעליהם לתרום את רכושם למאסטרים, שנמצאים במקום גבוה הרבה יותר מהם ובכך גם כדי להשיל מעליהם את האגו.

בכת הזאת יש גם דגש על אסתטיקה ואנינות. המאסטרים חיים ברמת חיים גבוהה מאוד.
במפגשים הקבוצתיים אצל המאסטרית למשל הוגשו עוגות איכותיות בלבד שקנו תלמידים. את האוכל המוגש למאסטר הגדול טועמים לפני שמגישים לו. אם נמצא שהאוכל אינו מספיק אנין, מגישים אותו לתלמידים. האליטיזם של המאסטרים ובראשם המאסטר הגדול נותן לחברי הכת את התחושה הפיקטיבית שהם קבוצה נבחרת ומרוממת.

חמישה חודשים שהיתי בתוך הכת לצורך הכנת התחקיר. לאט לאט ובשיטתיות הכינה אותי המאסטרית שלי ל"מסלול של התחייבות", כדבריה. בהתחלה התבקשתי לתאר בפרוטרוט את אורח חיי. המאסטרית מוצאת בחיי את נקודת התורפה (התגרשתי לא מכבר ואני רוצה לעשות תיקון ולבנות זוגיות מחודשת) ומנסה להשיג עלי שליטה.

"את צריכה מישהו חיצוני שיהווה בשבילך קריטריון ותבחני את חייך לפיו", היא אומרת. וגם: "את אוהבת את החיים. זוגיות תגביל אותך". כשאני מספרת לה על החבר החדש, היא חורצת: "הוא מחפש קשרים מהצד. את מבוגרת מדי. הוא ישכב עם נשים צעירות וירוץ לספר לך". אחר כך היא מוסיפה: "אני צריכה להיות עבורך הקריטריון העליון. "בהתחלה לא תרגישי שאת אחרת. אבל אחרי איזה זמן תרגישי".

השיטה מתוחכמת: היא מנסה להפריד אותי מכל מי שעלול למנוע את השתעבדותי. היא גם מעוררת את סקרנותי, אומרת חצאי דברים ומסתירה יותר ממה שהיא מגלה. פעמים רבות אחרי השיחות איתה הרגשתי מפורקת, הרוסה. באיזשהו אופן מוזר, משהו ממה שאמרה לי חלחל לתוכי. אחרי מריבה עם החבר אנחנו נפרדים. כן. גם עלי הופעל מיינד קונטרול.

אני משתמשת בכישרון הבישול שלי כדי לקדם את מעמדי בכת. אני אופה לה לחם כוסמין בסומסום, מביאה כמנחה עגל ברוטב שזיפים ופטריות ממולאות גבינות צאן ואגוזים. לא פעם מטלפנת אלי המאסטרית כדי להזמין אותי לבשל ומבטלת ברגע האחרון. מזמינה אותי למפגשים ומשנה את השעות. בלי להסביר. כל זה כדי למשוך אותי פנימה.

אחר כך היא מצווה עלי למחוק מחיי אנשים מסוימים, שכביכול לא טובים לי, כי אני בהתפתחות. בשלב מסוים היא מודיעה לי שבעוד כחודש צפוי אירוע גדול ושאני אוכל לבשל את האוכל שיוגש בו.

הרגשתי מפורקת וממוטטת

חברות הכת מדברות ביניהן תמיד בלחש. במהלך אחד השיעורים אחת מחברות הכת בכתה בכי תמרורים, כשהמאסטרית אמרה לה שהחבר שלה בטח יעזוב אותה, כי תמיד היא נופלת למערכות יחסים מאותו סוג. אף אחת לא ניחמה אותה ולא הוציאה הגה.

ההשתתפות בשיעורים הקבוצתיים הופכת קשה יותר ויותר. המאסטרית נכנסת בי מול שאר המשתתפות. אני חשה אי נוחות. גועל. כעס. אבל אוזרת כוחות וממשיכה להגיע למפגשים. לפחות עד האירוע בו אראה את המאסטר הגדול. אבל אז מתמוטט הכול. כל אחת מהמרואיינות שפניתי אליה סירבה להיחשף. הבנתי שאין לי יותר מה לעשות בכת, מה גם שהרגשתי שהתהליכים שעברתי שם התחילו להשפיע עליי מבחינה רגשית. הרגשתי מפורקת וממוטטת. חלה בי התפכחות מרה. גיליתי שאין הפי אנד. שלא לכל המלחמות יש סוף טוב.

עברו שנתיים. הכת ממשיכה בפעילותה באין מפריע. גם הפסיכיאטר ממשיך בעבודתו מבלי שאיש יידע על הקשר שלו לכת. אולי יאזור פעם אומץ אחד הנפגעים ויספר את סיפורו בגלוי, מבלי לחוש צורך להתבייש ולהסתתר ואז אפשר יהיה לגרום לכך שהאחראים לניצול הזה ייתנו את הדין על מעשיהם.
בינתיים, עד שכל זה יקרה, מהווה ספורה של הכת דוגמא אילמת לכאבם של נפגעי כתות, שאיש מהם אינו מעז לצאת בגלוי כנגד הכת שפגעה בו. כל עוד זה המצב ובהיעדר חקיקה הולמת בישראל, ממשיכים מנהיגי כתות לפעול באין מפריע.

לקישור לכתבה כפי שהופיעה ב- NRG מעריב - לחץ כאן
 

רוצה לדעת עוד על כתות?

קבל במתנה את הספר "איך פועלות כתות?" - לחץ כאן.

 

כל זכויות היוצרים והקניין הרוחני באתר המרכז הישראלי לנפגעי כתות שייכות למרכז הישראלי לנפגעי כתות (להלן "המרכז") או לכותבים וגופי תקשורת אשר נתנו למרכז את הסכמתם לשימוש בחומר. אין להעתיק, להפיץ, לשכפל, להציג בפומבי, לשנות, לפרסם, לתרגם, לאחסן במאגר מידע, לשדר או לקלוט באמצעי תקשורת אלקטרוני, אופטי, מכני או אחר, להעביר, למכור, להפיץ או לעשות שימוש מסחרי כלשהו, במידע, במאמרים, בסרטים, בקבצים המופיעים באתר או בכל חלק שלהם, אלא באישור מראש ובכתב מאת המרכז.

 


'המרכז הישראלי לנפגעי כתות (חל"צ)'
רח' בן גוריון 24 (בית ליגב), רמת גן
טל:  03-6708811, פקס: 03/6708822       
דוא"ל -
sos.katot@barak.net.il
 

[חזור למעלה]        [הוספה למועדפים]       [מפת האתר]       [יצירת קשר]

 

לייבסיטי - בניית אתרים