עברית  |  English  |  
ארכיון-לקריאת ניוזלטרים  |  הצטרפו אלינו לפייסבוק  |  לקבלת תמיכה: 03-6708811  |  
קבל ספר במתנה !


לחץ כאן




סטיבן חסן - פרק ב'
   
פרק ב': מהו שבי מחשבתי הרסני?
 ספרו של הפסיכיאטר, רוברט גאי ליפטון (Robert Jay Lifton), שפורסם בשנת 1961, תחת השם "מהפכה מחשבתית והפסיכולוגיה של הטוטאליזם" (Thought Reform and the Psychology of Totalism), שופך אור על תופעת השבי המחשבתי ומהווה מסגרת תיאורטית חשובה בהבנת תופעה זו. ליפטון מונה בפרק ה-22 בספר הנ"ל, שמונה קריטריונים מבחינים בנוגע לשימוש ב"מהפכה חשיבתית" (או שבי מחשבתי): סביבת פעולה שולטת [Milieu Control], מניפולציה מיסטית, הדרישה להשגת טוהר, כת הדורשת וידויים, מדע קדוש, הטענה שפתית, הקולקטיב כופה ערכיו על  הפרט, זכות קיום בלעדית לקבוצה ולחבריה.  
   לאחר שהוצגו שמונה אבני בוחן אלו, ציין ליפטון, כי בעוד קבוצות רבות מאופיינות בחלק מהרכיבים הנ"ל-קבוצה אשר ניכרות בה כל שמונה הקריטריונים היא קבוצה אשר עושה שימוש בשבי מחשבתי הרסני.
כעת נפרט את שמונת הקריטריונים שהוצגו לעיל:
  1. סביבת פעולה שולטת: מתקיימת שליטה בסביבת פעולה מסוימת וכן בתקשורת המתקיימת באותה סביבה. השליטה לא מצטמצמת רק לתקשורת הבין אישית, אלא מתבטאת באופן בו הקבוצה חודרת למוחו של הפרט ושולטת בהלך מחשבותיו הפנימיות.
  2. מניפולציה מיסטית: קיומו של תיכנון מכוון של חוויות, בניסיון להציגן כספונטאניות וכחלק מאירוע "על טבעי". כולם עושים מניפולציה זה לזה בכדי לשרת מטרה נעלה כלשהי.
  3. הדרישה להשגת טוהר: קיומם של דרישות בלתי אפשריות לביצוע, תוך יצירת סביבת פעולה של אשמה ובושה. אין מזה משנה כמה יתאמץ האדם בניסיון לעמוד בסטנדרטים הבלתי אפשריים שהוצבו-הוא תמיד יפספס את היעד הסופי, וכתוצאה מכך יחוש מועקה ויעבוד באופן אינטנסיבי יותר בניסיון להשתפר.
  4. כת הדורשת וידויים: ישנו הרס של גבולות האוטונומיה הנפשית האישית של האדם. הדבר מתבצע באמצעות ציפייה, שמנחילה הקבוצה באופן נוקשה, כי כל תחושותיהם, מחשבותיהם ופעולותיהם של חברי הקבוצה, בעבר ובהווה-אשר אינם עולים בקנה אחד עם רוח הקבוצה: על חברי הקבוצה מוטל לשתף את הקבוצה בסוגיות אלו או להתוודות בפני הקבוצה עליהן. המידע האישי שחושפים החברים בקבוצה לא נשכח ולא נסלח, אלא משמש את הקבוצה כדי לשלוט באותו פעיל בקבוצה.
  5. מדע קדוש: נקודת המוצא של הקבוצה היא כי משנתה הפילוסופית היא מדעית באופן מוחלט, אין מחלוקת על אופייה המוסרי, ואין מקום להטלת ספק באמיתות התפיסה של הקבוצה וגם לא מתקבלות הצעות חלופיות.
  6. הטענה שפתית: ישנו שימוש בשפה באופן פנים קבוצתי, מה שיוצר חציצה בין הקבוצה לחברה החיצונית לה. השימוש בשפה באופן בלעדי לחברי הקבוצה, יוצר מחויבות לקבוצה, חשיבה דיכוטומית טוטאלית של "שחור לבן" בקרב חבריה. בשפה רווחים קלישאות שונות, המצרים את חופש המחשבה, והם מובנים רק לפעילי הקבוצה הסגורה.
  7. הקולקטיב כופה ערכיו על הפרט: ערכי הקולקטיב חודרים לאישיותו של החבר בקבוצה, באופן בו הוא נאלץ לאמצם כאמות מידה ליושר, מוסר והתנהגות.
  8. זכות קיום בלעדית לקבוצה ולחבריה: ישנה אמונה רווחת כי זכות הקיום שמורה רק לחברים בקבוצה, בעוד חברי הקבוצה לשעבר, מבקריה או מתנגדיה-אינם ראויים להתקיים.
 
 מלחמת העולם השנייה העלתה את השאלה, כיצד יכלו אזרחי גרמניה שקיימו אורח חיים נורמטיבי, טרם עלייתו של היטלר לשלטון, ליטול חלק ברצח עם המוני ושיטתי. אנשי הפסיכולוגיה החברתית התמקדו בדרכי ההשפעה האפשריותשל הקבוצה על היחידים השונים: כיצד ניתן לעצב את המחשבה, הרגשות וההתנהגות של יחידים, באופן שיהיו מושפעים מנוכחות פעילה, מדומיינת או כפויה של אחרים. הפסיכולוגיה החברתית עסקה אם כן בבחינת מקומו של היחיד בתוך הקבוצה והאופן בו כוחות חברתיים עשויים להשפיע על עיצוב מימדים רבים של זהותנו.
 
   לפיכך ראוי לבחון, כיצד כתות עושות שימוש בתהליכי השפעה חברתית: כלחץ קבוצתי, וציות לסמכות-כדי להשיג שליטה על החברים בהן. בשנות ה-30 של המאה ה-20 נתפרסמה התיאוריה של הפסיכולוג החברתי קורט לווין (Kurt Lewin), מאבות הפסיכולוגיה החברתית, תחת השם "תיאוריית השדה" ("Field theory"). לווין שעסק במחקר של נושאים כמו: לכידות קבוצתית, קבלת החלטות במסגרת קבוצה, ההבדלים בין הנהגה אוטוריטארית []דיקטטורית] לבין הנהגה דמוקרטית, טכניקות לשינויי גישה וטכניקות ליישוב סכסוכים-עשוי לספק בידינו כלים חשובים לדיוננו בכתות, כיוון שכל ההיבטים הנ"ל שהופיעו במחקריו, חיוניים באופן משמעותי להבנת השבי המחשבתי המתקיים בכתות. לווין ביקש לבדוק כיצד עשויות להשתנות תפיסותיו של אדם החבר בקבוצה המקיימת קבלת החלטות קולקטיבית, וכן בחן את נטייתו של אותו אדם לדבוק באדיקות ברוח אותה החלטה קבוצתית, בעוד הוא מתעלם ממידע מאוחר יותר המגיע אליו, הסותר את רוח ההחלטה הקבוצתית.   
   התיאוריה שגיבש לווין מתארת כיצד ההתנהגות מושפעת הן מאישיותו של האדם והן מסביבתו: "כל אדם... מוקף ב"מרחב חיים" ("Life Space") או בשדה דינאמי של כוחות, שבתוכו הצרכים והמחוות של אותו יחד מקיימות אינטראקציה עם השפעות הסביבה. ניתן להציג את ההתנהגות החברתית כמכלול, המתבטא במושגים של מתח ופעולות הדדיות שמתקיימים בין כוחות אלו [כוחות היחיד בשדה הדינאמי של צרכיו ושל השפעות החברה], ובה בעת נטייתו של היחיד לקיים איזון בין שדה כוחות דינאמי זה, או לפעול להשבת האיזון במקרה שהתערער האיזון".   
 
מחקר בולט נוסף שהמחיש את כוחם של תהליכי השפעה חברתית, הוא מחקרו של הפסיכולוג ד"ר פיליפ זימברדו. בשנת 1971 קיים זימברדו ניסוי שנועד לבחון את השפעותיו הפסיכולוגיות של בית הכלא.  לצורך הניסוי נבחרו מרצונם החופשי, 21 סטודנטים שומרי חוק, בני המעמד הבינוני, המאופיינים ביציבות רגשית, ובעלי בגרות אישית-הם חולקו באופן אקראי לשתי קבוצות: סוהרים ואסירים. הניסוי שנועד להימשך במשך שבועיים, נאלץ להסתיים כעבור שישה ימים בשל הנסיבות המדאיגות שהתפתחו.
לאחר מספר ימים בהם התקיים הניסויי אירגנו האסירים מרד נגד הסוהרים: הם קרעו את מספרי הזהות שלהם והתבצרו בתאי הכליאה שלהם. בניסיון לדכא את המרי הסוהרים ריססו עליהם במטפי כיבוי אש, ולאחר מכן פרצו לתאיהם, הפשיטו אותם, גזלו מהם את מיטותיהם והטילו עליהם איומים ופחד משמעותי.
 
   קבוצת הסוהרים שנהנתה מעדיפות בכוחה על פניח האסירים ניצלה לעיתים עוצמה זו באופן בלתי מוסרי. כך מעידים למשל, שני סוהרים שהשתתפו בניסוי, אשר סיפרו כי הכוח והסמכות שניתנה בידם כסוהרים, גרמו להם לחרוג באופן מפתיע מהתנהגותם הרגילה ולהתעלל ולהשפיל אחרים, בעוד הם מצדיקים זאת לעצמם בצידוקים מעוותים: הם כמו "עדר" בשבילי, שנאתי אותו על שלא ציית לי וכו'.
   למול ניצול הכוח הבלתי ראוי שקיימו הסוהרים, האסירים חשו יותר ויותר אומללות ותחושות תיסכול למול היחס הבלתי הוגן לו זכו. זימברדו ושותפיו בעריכת הניסויי לא שיערו בנפשם כי תתרחש תפנית כה מהירה בהתנהגות המשתתפים בניסויי: "המסקנה המפתיעה ביותר שהניבה חווית הכלא המדומה הוא הקלות שבה ניתן להפיק התנהגות סאדיסטית מאנשים צעירים ונורמטיביים למדי, וכן האופי המדבק של התפשטותה של פתולוגיה רגשית בקרב אלו שנבחרו בקפידה תוך שימת דגש ליציבותם הרגשית".
 
   הניסוי של זימברדו שארך פחות משבוע, ממחיש בצורה מחרידה, את מידת התלות הרבה של זהותו של אדם בתפקיד שהוא ממלא [משחק], האופן בו אחרים מתייחסים אליו, איזה סוג לבוש או מדים האדם לובש לגופו וכו'. אם נוסיף ללקחים המדאיגים שלמדנו מהניסוי של זימברדו, את קיומן של טכניקות שבי מחשבתי כוחניות, הננקטות במשך פרק זמן ממושך: כפי שקורה למי שמעורבים בכת-אז התוצאות יכולות להיות מזעזעות ובלתי נתפסות, ומתיחת גבולות המניפולציה של בני אנוש עשויה להתרחב לממדים חסרי שליטה וכמעט חסרי תקנה לעיתים.  
 
   מושג מפתח נוסף מעולם הפסיכולוגיה החברתית , הרלוונטי לעניינו הוא "טעות הייחוס הבסיסית" (Fundamental attribution error): אנשים מייחסים באופן עקבי התנהגויות של אנשים אחרים כנובעות מנטיות האישיות שלהם, יותר מאשר הם מייחסים אותם כתולדה של לחצים, שהחברה הסובבת מפעילה. אך כמובן שהנחת יסוד רווחת זו שגויה ואנשים מושפעים מהסביבה, ונוטים להיות קונפורמיים לנורמות שלה, הרבה יותר ממה שהם חושבים.    
 
מהו שבי מחשבתי?
שבי מחשבתי-הכוונה לסדרה של טכניקות מסוימות, למשל היפנוזה-שיש לה השפעה על האופן בו האדם חושב, מרגיש ופועל. לא כל שבי מחשבתי הוא שלילי. לעיתים ישמשו טכניקות שבי מחשבתי כדי להעצים את נפשו של אדם מסויים ולאפשר לו חופש בחירה-במצב זה הסמכות לשליטה בחייו נשארת אצל אותו אדם, והתוצאות עשויות להיות חיוניות.
עם זאת שבי מחשבתי נעשה שלילי והרסני, כאשר הוא משמש בכדי לערער את יכולת החשיבה העצמאית ויכולת הפעולה העצמאית של האדם.
מרבית הכתות ההרסניות משתמשות בשבי מחשבתי כדי לשבש את הזהות האותנטית של האינדיבידואל: מחשבות, רגשות, התנהגות-ולעצבה מחדש ברוח דמותו של מנהיג הכת. שיבוש הזהות האותנטית של האדם נעשה באמצעות קיום שליטה נוקשה על ההיבטים הבאים בחייו של חבר הקבוצה: הפיזי, השכלי, הרגשי והרוחני. ישנו דיכוי של הייחודיות והיצירתיות של האינדיבידואל. אם כן, השבי מחשבתי המופעל בכתות מתמצה באופן הבא: מדובר בתהליך חברתי המעודד צייתנות, תלותיות וקונפורמיות; יש דחייה של האוטונומיות והאינדיבידואליות של האדם באמצעות הטמעתו של האדם בסביבה שמתקיים בה דיכוי של הבחירה החופשית. המשנה הפילוסופית המוחלטת של הקבוצה נעשית לעיסוק הבלעדי של חבר הקבוצה, וכל דבר או אדם אשר לא הולם את המציאות החדשה שעוצבה עבור אותו אדם-נחשב בלתי רלוונטי!
 
ההבחנה ביו שבי מחשבתי לשטיפת מוח:  
בשנת 1951 טבע העיתונאי אדוארד האנטר (Edward Hunter) את המונח "שטיפת מוח" (Brainwashing), בניסיון לתאר את תהליכי השינוי החשיבתי שבוצעו באופן כפוי בחיילים האמריקינים שנשבו ע"י הקוריאנים במלחמת קוריאה. הפסיכיאטרים רוברט ליפטון ואדגר שאין (Edgar Schein) שחקרו את שבויי המלחמה האמריקאים, סברו תחילה כי כפייה פיזית היא מרכיב חשוב של "שטיפת מוח". בהמשך טען ליפטון כי מהפכה חשיבתית ניתן להשיג בלא כל שימוש בכפייה פיזית או באלימות.
 
   הפסיכולוגית מרגרט סינגר (Margaret singer) ששימשה בשנות ה-50 של המאה ה-20 כפסיכולוגית בכירה בבית החולים צבאי, עסקה אף היא בחקר השפעותיה של המהפכה החשיבתית תוך שימוש בשבויי המלחמה האמריקאים ממלחמת קוריאה. סינגר שעסקה במשך 55 שנים בחקר המהפכה החשיבתית והתמחתה בנושא שבי מחשבתי של כתות, הציגה שישה תנאים נדרשים לקיומה של מהפכה חשיבתית, בספרה "Cults in Our Midst" ("הכתות שבקרבנו").
6 התנאים של מרגרט סינגר למהפכה חשיבתית:
1. ביסוס שליטה על מימד הזמן של האדם, בייחוד מימד הזמן של המחשבה וכן מימד הזמן של הסביבה הפיזית.
2. יצירת תחושת חולשה, פחד ותלות בקרב המגוייס, ובה בעת מספקים לו תבניות אשר מגלמות את אופי ההתנהגות החדשה, שמנהיג הכת רוצה ליצור.
3. קיום תגמולים חיוביים, עונשים וחוויות באורח מניפולטיבי, על מנת לדכא את תפיסות ההתנהגות החברתית הקודמות של המגויס. ייעשה שימוש במימדי תודעה משתנים, כדי לקיים מניפולציה בחוויה שעובר האדם.
4. קיומם של תגמולים חיוביים, עונשים וחוויות באורח מניפולטיבי, בכדי להפיק את דפוס ההתנהגות והגישות, שהמנהיג מעוניין לטפח.
5. כינונה של מערכת שליטה נוקשה: קיום מערכת לוגית סגורה, כאשר מובילים את המתנגדים לה או החולקים עליה לחשוב כי הספק שנתעורר בהם מעיד על פגם ראשוני הטבוע בהם [פעילי הכת עצמם].
6. ישנה הקפדה כי המגויסים לא יהיו מודעים לקיומה של המטרה לשלוט בהם או לשנות אותם. המנהיגות אינה יכולה להוציא לפועל תוכנית מהפכה חשיבתית, כאשר לאדם יש מודעות תפיסתית מלאה וכן כשהכול נעשה לפי הסכמת אותו אדם.
 
 חשוב לחדד נקודת שוני חשובה בין "שטיפת מוח" ל"שבי מחשבתי" (שנקרא גם "מהפכה מחשבתית"): האדם הנתון בתחילתו של תהליך שטיפת מוח רואה את "סוכני ההשפעה" [מי שמקיים בו את תהליך ההשפעה המחשבתי] שלו כ"אויב" , אשר הוא מחויב לציית לו. לעומת זאת, אדם שמופעל עליו שבי מחשבתי רואה את "סוכני ההשפעה" שלו כחברים או כמדריכים רוחניים-הדבר גורם לאנשים להפחית את ההגנות שלהם וכך הם נעשים פגיעים יותר למניפולציה.     
על מנת ששבי מחשבתי יבוצע בהצלחה, יש ניסיון לקדם "אשליה של שליטה": היחיד מאמין כי הוא אדון לבחירותיו שלו, כאשר למעשה הוא נתון תחת השפעה חברתית שגורמת לו לאבד את חשיבתו הביקורתית ואת יכולתו לקבלת החלטות באמצעות שיקול דעת ראוי. במילים אחרות, אותו יחיד טועה להאמין, כי הוא בחר מרצונו החופשי לפעול באופן כנוע למען אל, מנהיג מסויים או אידיאולוגיה כלשהי.
 
 
 
תיאוריית הדיסוננס הקוגניטיבי ופיתוחו של מודל ה-"BITE":  
בשנת 1950 גובשה לראשונה תיאוריית "הדיסוננס הקוגניטיבי" ע"י הפסיכולוג ליאון פיסטינגר. נקודת המוצא של תיאוריה זו היא כי "אם יבוצע שינוי בהתנהגותו של אדם-אז מחשבותיו ורגשותיו ישתנו באופן שיפחית את הדיסוננס". פיסטינגר הגדיר "דיסוננס" כמתח הפסיכולוגי המתעורר כאשר מתקיים קונפליקט בין התנהגותו של אדם לבין תפיסותיו. כמו רעב, המתח הנ"ל אינו מצב נעים והדבר מדרבן את האדם לנקוט בצעדים כדי להפחית אי הנוחות. אנשים מעדיפים כי התנהגותם, מחשבותיהם ורגשותיהם יפעלו באופן תואם ועקבי, ולכן הם יכולים להתמודד רק עם מידה מוגבלת של שוני בין 3 מרכיבי הזהות האישית הנ"ל. המחקר הפסיכולוגי הראה, כי אם יכול שינויי באחד משלושת המרכיבים הנ"ל, אז השניים האחרים ישתנו גם כן, בכדי לצמצם את הדיסוננס הקוגניטיבי. ניתן להמחיש נטייה זו לצימצום הדיסוננס הקוגניטיבי בשתי הסיטואציות הבאות: *כאשר אנשים מתנהגים באופן שנתפס על ידם כטיפשי או בלתי מוסרי-הם ישנו את עמדותיהם בכדי להאמין כי התנהגותם היא רגישה ומוצדקת.
*כאשר אנשים הרואים עצמם כהומאניים והגונים, נתונים במצב בו הם פוגעים בחפים מפשע-הם פועלים להפחתת הדיסוננס באמצעות חשיבה על קורבנותיהם כנחותים וכפחותי ערך [יש כאן ניסיון להפחתת הדיסוננס הקוגניטיבי באמצעות צידוק (רציונליזציה)].
 
התפתחותו של מודל ה-"BITE":
ישנם 3 מרכיבים מרכזיים בתיאוריה של פיסטינגר, אשר משפיעים זה על זה: שליטה בהתנהגות, שליטה במחשבות ושליטה ברגשות. באמצעות ביצוע מניפולציה המורכבת משלושת המרכיבים הנ"ל, הכתות משיגות שליטה על זהותו של אדם.
סטיבן חאסן מציין, לאור ניסיונו הרב בטיפול בנפגעי כתות, כי ישנו מרכיב נוסף המצטרף לשלושת הרכיבים הנ"ל והוא השליטה על המידע: כאשר שולטים על האינפורמציה שיש ליחיד נגישות אליה, אז מגבילים את יכולתו לקיום חשיבה עצמאית. את ארבעת הרכיבים הנ"ל ניתן לסמל בצירוף האותיות BITE (Behavior, Information, Thoughts and Emotions), ובאמצעותו יהיה בידינו, מודל להבנת השבי המחשבתי.
עקרונות מודל ה-BITE:
1. השליטה בהתנהגות:
א) וויסות המציאות הפיזית של האדם:
*היכן ואיפה ישהה חבר הקבוצה ועם אילו אנשים יקיים אינטראקציה.
*אילו פריטי לבוש צבעים וסגנון שיער יאמץ החבר בקבוצה.
*סוגי המזון והשתייה שהאדם יאכל, ואילו מזונות ומשקאות לא יותר לו לאכול.
*כמות שעות השינה של האדם.
*מידת התלות הכלכלית.
*פרק הזמן הקצר שיוקצה לחופשות, תחביבים ובידור/ אי הקצאת זמן לעיסוקים אלו.
 
ב)נדרשת מחויבות של מירב זמנו של האדם לטובת קיום סדנאות שטיפת מוח וטקסים שונים של הקבוצה.
ג)יש צורך לבקשת רשות בנוגע להחלטות מכריעות.
ד)הצורך לדווח על מחשבות, תחושות ופעילויות לדמויות מפקחות.
ה)תגמולים חיוביים ועונשים (טכניקות עיצוב התנהגות לפי חיובי ושלילי [לאור תפיסות הקבוצה]).
ו) דיכוי האינדיבדואליות וקיומה של עדיפות ל"חשיבת יחד".
ז) כללים ותקנות נוקשים.
 
2. השליטה במידע:
א) שימוש בהונאה: הימנעות מכוונת מחשיפת מידע, מתן מדע מעוות בכדי לסבר את האוזן, מתן מידע שקרי לחלוטין.
ב) הגישה למקורות מידע החיצוניים לכת מצומצמת או מוגדרת כמגונה: ספרים, מאמרים, עיתונים, מגזינים, טלויזיה, רדיו, מידע ביקורתי, חברים לשעבר בקבוצה, נסיון להעסיק את הפעילים בקבוצה במידה רבה כך שלא יהיה בידם זמן לעסוק בבדיקת אמיתות הדברים.
ג) יצירת חיץ דיכוטומי של המידע, לפי תפיסה של "אנחנו" [חברים בכת] מול "הם" [החיצוניים לכת]: אין גישה חופשית למידע, מידת הנגישות למידע משתנה לפי רמות המדרג השונות של הקבוצה והתפקידים השונים שהאדם ממלא בקבוצה.  
ד) מעודדים ריגול של חברי הקבוצה אחד אחרי השני: מתקיימת מעיין מערכת של מעקב ושליטה והיחיד מרגיש כנושא תפקיד במערכת זו ופועל בהתאם, דיווח על מחשבות, פעולות ורגשות סוטים להנהגה, הקבוצה כולה מקיימת פיקוח על התנהגות היחיד; ההנהגה קובעת מי צריך לדעת, מהו המידע ומתי יימסר המידע.
ה) שימוש נרחב במידע מטעם הקבוצה ובחומרי תעמולה פנימיים של הקבוצה: עיתונים, מגזינים, קלטות שמע, קלטות וידיאו וכו'; ציטוטים מעוותים וכן ציטוטים ממקורות חיצוניים לכת שהוצאו מהקשרם מובאים בפני חברי הקבוצה.
ו) שימוש בלתי אתי בוידויים: מידע אודות "חטאים" משמש בכדי למוטט את גבולות הזהות העצמית, "חטאי" העבר מנוצלים לטובת מניפולציה והשגת שליטה ולא לשם כפרה ומחילה.
ז) הצורך בצייתנות ובתלותיות.   
 
3. השליטה במחשבה:
 א) הצורך להפנים את המשנה הפילוסופית של הקבוצה כ"אמת": אימוץ תמונת המציאות של הקבוצה כ"מציאות" האמיתית, חשיבת "שחור לבן" [דיכוטומית], טוב לעומת רשע, אנחנו מול הם (חברים בכת למול חיצוניים לכת).
ב) שימוש בשפה טעונה במילים: המייצגות תפיסות של רוח הקבוצה הסגורה-כך מושגת השפעה על אופן החשיבה דרך מילות השפה. אותן מילים "מיוחדות" מגבילות את מרחב השיחה ואת יכולת ההבנה של האירועים המתרחשים.
ג) מעודדים להשתמש רק במחשבות "טובות" ו"ראויות".
ד) שימוש בטכניקות היפנוזה כדי ליצור מצבי תודעה משתנים.
ה) ביצוע מניפולציה על זיכרונות קיימים, ונטיעת זיכרונות שגויים במוחם של הבחברים בקבוצה.
ו) שימוש בטכניקות "חסימת חשיבה", אשר מהוות כיבוי של בוחן המציאות באמצעות הוראה לחדול ממחשבות "רעות" ומעתה לחשוב רק מחשבות "טובות". הטכניקות הנפוצות הן: הכחשה, צידוק, רציונליזציה, זימרה, גישור, תפילה, זימזום שירים ומילים.
ז) דחייה של ניתוח רציונלי, מחשבה ביקורתית או ביקורת בונה. אין מקום לשאלות ביקורתיות על המנהיג, או על לגיטימיות המשנה הפילוסופית של הקבוצה.  
ח) אין אף מערכת ערכים חלופית אשר נחשבת כליטימית, טובה או מועילה.  
 
4. השליטה ברגשות:
א) קיום מניפולציה והצרה של טווח הרגשות של האדם.
ב) יצירת התחושה כי כל בעייה המתעוררת היא באשמתו של חבר הקבוצה, ולעולם אין האשמה נתלית במנהיג או בקבוצה עצמה.
ג) שימוש מוגזם באשמה: *זהות של אשם, המתבטאת בהיבטים הבאים: מהותך (אינך ממצה את הפוטנציאל שבך), משפחתך, עברך, קרוביך; המחשבות, הרגשות והפעולות שלך.
*אשמה חברתית.    
*אשמה היסטורית.
ד) שימוש נרחב בפחד: פחד מחשיבה עצמאית, פחד מהעולם "החיצון" [החברה הנורמטיבית החיצונית לכת], פחד מאויבים, פחד מאובדן הגאולה העצמית, פחד מעזיבת הקבוצה או מנידוי בידי הקבוצה.
ה) שינוי רגשות קיצוניים.
ו) טקסי וידוי על "חטאים", לעיתים הם מתנהלים אף באופן פומבי.
ז) החדרת פוביות באמצעות שטיפת מוח, בנוגע לעזיבת הקבוצה או הטלת ספק בלגיטימיות מנהיג הקבוצה. אדם הנתון תחת שבי מחשבתי מתקשה לראות עתיד חיובי מחוץ לכותלי הקבוצה. *סוגי תכנים מרכזיים לפוביות: אין אושר או הגשמה עצמית מחוץ לקבוצה, לעזיבת הקבוצה יתלוו השלכות מחרידות כמחלה סופנית, תאונה, התאבדות, מפגש עם השטן וכו'; נידוי של חברים המעונינים לעזוב את הקבוצה שיתבטא בדחייה ע"י חברים, מכרים ובני משפחה; אין בנמצא אף סיבה לגיטימית לעזיבת הקבוצה, כי מנקודת ראותה של הקבוצה העוזבים הם "חלשים", "נוהים אחר תועלת חומרית", "בלתי ממושמעים", "חסרי מודעות רוחנית" וכו'.
 
 *חשוב להבין כי שבי מחשבתי הרסני מתקיים כאשר ישנו אפקט משולב של ארבעת רכיבי המודל, באופן בו ישנם תלות וציות למנהיג או לגורם מסויים. אין זה מתחייב כי כל פריט ספציפי שצויין ברכיבי המודל השונים יתקיים, כיוון שייתכן מצב בו חברי כת הנתונים לשבי מחשבתי יתגוררו בדירות בבעלותם, ויקיימו חיי נישואים עם ילדים, ובכל זאת לא תהיה בידם היכולת לחשיבה עצמית ולפעולה עצמאית! 
 
כעת נציין בהרחבה כמה רעיונות חשובים הנוגעים לארבעת רכיבי מודל ה-BITE:
שליטה בהתנהגות- זהו מימד נוסף של השליטה במציאות הפיזית של חיי האדם, שכולל פיקוח על הן על הסביבה ועל ההתנהגות של האדם. השליטה בהיבט זה עשויה להתבצע במגוון דרכים: מניעת שינה, שינוי הרגלי אכילה, חדירה לפרטיות, ניתוק מחברים ומידידים חדשים, קיום סדנאות מבודדות ותירגולים נוספים הכוללים שטיפות מוח. הכתות כופות על חבריהן לוח זמנים נוקשה, וכך באמצעות הגבלת מימד הזמן הן מבססות שליטה נוספת על חיי האדם. מימד נוסף של שלילת האינדיבידואליות של חברי הכת מתבטא בקיומו של מעיין גוף פיקוח מרכזי, המורכב מקבוצת חברים בכת והוא מנהל מעקב ובקרה על חברי הכת והתנהגותם. *כת ה"שער לגן עדן" (Heaven's Gate) קיימה שליטה קיצונית בהתנהגות חבריה, תוך הקפדה כי לעיתים רחוקות בלבד ישהו לבד ולא במחיצת חברי הקבוצה. לעיתים קרובות אכלו, עבדו, נפגשו וישנו חברי הקבוצה יחדיו כך שכמעט 24 שעות היו כקבוצה. חבר לשעבר בכת "השער לגן" סיפר כי מנהיג הכת הוא שהחליט עבור חברי הכת "כיצד יחיו, מה ילבשו, איזו תספורת יעשו, מה יהיה מזונם, וכיצד ישנו. כל חסכונותינו רוכזו בקופה קבוצתית ואת כל זמננו בילינו בשהייה עם הקבוצה".
   מבנה הכת המעוצב באופן פירמידיאלי מקנה למנהיגי הכת את היכולת לקיים מערכת הדוקה של תגמולים חיוביים ועונשים על כל התנהגות. כך ציות וביצוע יעיל מתוגמלים בשבחים פומביים, מתנות ובקידום תפקידי, ולעומת זאת חוסר ציות וביצוע בלתי מספק גוררים ענישה באמצעות ביקורת, הורדה בדרגה וקבלת מטלות בזויות כניקוי חדרי השירותים.  
 השליטה בהתנהגות מתבטאת בכך שחבר הכת חייב לבקש את רשות המנהיגים או בכירי האירגון בנוגע להחלטות רבות שעליו לגבש: האם הוא רשאי לבקר את אימו החולה בבית החולים [הנמצא מחוץ לקהילת הכת הסגורה]-מנהיגי הכת פעמים רבות יעדיפו כי פעיל הכת לא ייטול חלק בסיטואציה העשויה להוביל אותו למעורבות רגשית עם משפחתו או לקשר עם העולם החיצון, ולכן יעדיפו לעיתים לשלול את יציאתו לביקור המשפחתי; מי יהיה בן/ בת הזוג עימו יבוא חבר הכת בברית הנישואים או יקיים עימו קשר רומנטי-הכת תעדיף להיות המשדכת בין השניים וכמובן שעדיף שיהיו אלו בני זוג החברים שניהם בקבוצה (אם יתאהב חבר הכת באדם מחוץ לקבוצה אז ייגזר עליו גירוש וחרם מטעם הקבוצה); חבר הכת צריך לבקש רשות כדי להתחיל לימודים במוסד אקדמי ויש לאשר עם הנהגת הכת את חוג הלימודים בו יעסוק.
   לשם המחשה, כת עדי יהווה הפעילה כיום, דורשת מחבריה להימנע מחגיגת ימי הולדת או חגים כחג המולד, ונאמר לחברים כי אם יעשו כן בכל זאת, ייחשב הדבר כחטא. חברה לשעבר בכת זו סיפרה כי היא גורשה מהכת לאחר ששלחה כרטיס ברכה לכבוד יום ההולדת של ידידתה, שלא הייתה חברה בכת.
 
שליטה במידע:המוח האנושי אינו יכול לתפקד כראוי ללא מידע, והכתות שמודעות לכך מקיימות שליטה הן על זרימת המידע והן על נגישות חברי הכת למידע. באופן זה מונעת הכת מחבריה להטיל ספק או להשמיע ביקורת על שגרת חייהם האישיים או על התנהלות הכת כקבוצה. השליטה במידע מתחילה כבר בשלב הגיוס של הפעיל הפוטנציאלי כאשר הכת מוסרת לו מידע מעוות או מידע חלקי אודות אופי פעולותיה. אנשים עשויים לבוא במגע עם כתות באופנים הבאים: פנה אליהם ידיד או קרוב משפחה אשר הינו נחבר פעיל בכת, פונה אליהם זר באופן חברותי (לרוב זהו חבר כת בן המין השני), קבלת הזמנה לאירוע הנערך בחסות הכת: הרצאה, כנס, סרט וכו'; מתפתים לרכוש ספר מטעם הכת שמשווק כרב מכר, סקרנות שהתעוררה באמצעות גלוייה אישית או דיסקרטית, גוייסו לכת לאחר שנתקבלו לעבודה בגוף עיסקי הנתון בשליטת הכת.
   באמצעות קיום חיץ בין מידע פנים כיתתי לבין מידע חיצוני לכת וכן מידור של פרטי מידע שונים הנוגעים לכת, הכתות מונעות מחבריהן תמונת מצב מלאה של המציאות: האנשים מקבלים רק את המידע שהם נחשבים כ"מוכנים אליו" או שניתן להם רק המידע ש"חיוני" למילוי תפקידם בלבד. המשנה הפילוסופית של הכת מתייחסת להיבטים שונים של ה"אמת" תוך דיכוטומיה בין עולם התוכן של קהילת הכת לבין עולם התוכן החיצוני לכת [ככל שהחברה החיצונית לכת מודרנית יותר קיים יותר סיכוי למידע ביקורתי שיעמת את לגיטימיות המשנה של הכת]. מגויסים חדשים ששואלים שאלות נענים בכך שאינם בשלים מספיק למידע נוסף.
אמצעי בולט נוסף לשליטה במידע הוא חסימת הגישה לכל מקור מידע ביקורתי או בעל עמדה שלילית על הכת. ישנם כתות המונעות מחבריהן כל גישה למקור מידע חיצוני לכת, כת הסיינטולוגיה לשם המחשה, מתקינה במחשבים של פעיליה תוכנת מחשב, אשר חוסמת באופן אוטומטי גישה לאתרי אינטרנט של חברי כת לשעבר או מבקרים של כת הסיינטולוגיה.
   כתות שונות מציבות האזנות סתר ומחטטות בכתביהם האישיים של חברי הכת, בניסיון להשיג מידע שניתן להשתמש בו בכדי לשלוט בחברי כת נוכחים ארו בחברי כת לשעבר. מעודדים הלשנות על חברי כת אשר הביעו ביקורת אודות המנהיג או התנהלות הכת.
 
שליטה במחשבה: כאשר כת מקיימת שבי מחשבתי היא נוטעת במוחם של חבריה את האמונה כי המשנה הפילוסופית של הקבוצה היא ה"אמת" המוחלטת והיא מהווה מענה לכל בעיותיהם של האנשים. הכת מלמדת את חבריה כי מנהיגי הכת יודעים הכל ואילו החבר בכת הוא חסר ידע, לפיכך מי שלא יהיה חלק מהקבוצה יהיה אבוד. מטפחים חשיבה דיכוטומית פשטנית: טובה מול רשע, אנחנו מול הם-הדגש הוא בביסוס התפיסה כי הכת ומהותה הם ה"מציאות". ישנו שימוש בשפה הייחודית לקהילת הכת, כאשר מטעינים את השפה בביטויים ובסמלים שונים המאפשרים חסימה של חופש המחשבה של האנשים: חשוב לזכור כי מילים הן כלים משמעותיים בתהליך החשיבה של האדם ולכן שליטה בהם מאפשרת שליטה במחשבות של האדם.
   במרבית הכתות ההרסניות, מרבית הטכניקות המועברות לחברי הכת נלמדות באופן בלתי ישיר ובאמצעות תהליך של חיקוי: צפייה בחברים ותיקים, האזנה למנהיג. לבסוף מסגלים חברי הכת לעצמם, באופן בלתי מודע, חלק מהמחוות ומההתנהגויות המאפיינות את מנהיגי הכת.   
    הכתות מבצעות שימוש בלתי אתי בטכניקות היפנוטיות כדי לזרוע בלבול ולהונות את חברי הקבוצה ולבסוף לעשותם לעבדים צייתנים. ישנו שימוש בטכניקות היפנוטיות "נטורליסטיות", שביסודן הינן חיוניות להתפתחות רוחנית חיובית: כדוגמת המדיטציה היוצרת הפוגה של רצף המחשבה, שימוש במזמורים שונים תוך חזרה על פיזמון מסויים במשך שעות רבות. אך יכול להתבצע שימוש בלתי אתי בטכניקות נטורליסטיות אלו ואז הן ישמשו כטכניקות שבי מחשבתי.
כתות מבצעות טכניקות היפנוטיות שונות כדי לנסות ולהוביל אנשים לתחושה כי הם נמצאים נמצאים במימד תודעתי אחר: האדם נמצא בריכוז מלא וכך הוא פגיע יותר לנסיונות שטיפת המוח ונופל בקלות יתרה קורבן למניפולציות של מנהיגי הכת (ישנם כתות המבצעות מניפולציה על זיכרונות האדם).
   כתות מנחילות לחבריהן את התפיסה כי המנהיג תמיד צודק ולכן אסור להטיל ספק בלגיטימיות שלו. לאור זאת מחשבות העולות בקנה אחד עם רוח תפיסות המנהיג הן "טובות" וכל המחשבות האחרות נדחקות הצידה באמצעות זמזום פזמונים חוזרים, תפילות וכו'. כל מחשבה שלילית היא באשמת חבר הכת עצמו ולכן אם יש ספק שמתעורר לגבי אמיתות התפיסות של הכת-אז מובילים את חברי הכת לחשוב כי זה נובע מחוסר דבקות בתהליך הרוחני, או ביצוע לקוי של המדיטציה וכו'. הדרישה לחשיבה "חיובית" בכלל מדכאת את שיקול הדעת הביקורתי של חברי הכת ומובילה להדחקת רגשות ומחשבות שליליות. ישנה טכניקה של "חסימת חשיבה" (Thought Stopping) שמועברת לחברי הכת, לפיה מתכנתים את האדם לעשות שימוש מכני בפעולות חיוניות כמדיטציה ותפילה בכל עת שמתעורר בקרבו ספק, תחושת חרדה או חוסר וודאות. *חשוב להדגיש כי טכניקת "חסימת החשיבה" נעשית לעיתים באופן אתי ולצרכים תרפויטים במסגרת טיפול פסיכולוגי מקצועי למשל בחולי דיכאון. אך כתות מנצלות זאת כדי לדכא את החשיבה הביקורתית של האדם ולכפות עליו נאמנות מוחלטת מבחינה קוגניטיבית לקבוצה ולמנהיגיה.
 
שליטה ברגשות: שליטה ברגש מפחיתה את המודעות העצמית באמצעות עיוות והצרה של טווח הרגשות של האדם. כתות רוכשות שליטה ברגשות האנשים באמצעות עיערעור רגשי של האנשים: מחד גיסא מרבית הכתות יגרמו לאנשים לחוש מיוחדים וחשובים באמצעות טכניקת "ההפצצה באהבה" ("Love Bombing") וכך יעודדו נאמנות ומסירות של הפעילים לקבוצה. מאידך גיסא כתות ישקיעו זמן ומאמצים רבים כדי לנטוע באופן מניפולטיבי תחושות פחד ואשמה בקרב חבריהן, וזאת כדי לטפח בהם תלותיות בקבוצה. כעס, געגועים וקנאה מוגדרים בעיני הכת כרגשות "אנוכיים": חברי הכת מצופים לחשוב כל העת על הקבוצה ולעולם לא להיות בעלי רגשות בהיבט האישי.  
חרף העובדה שהכניסה לכת לוותה במסרים של אהבה ואידיאליזם, ככל שמעמיק השבי המחשבתי אדם נתון יותר ויותר לתחושות פחד, בהקשרים שונים: חשש מחורבן היקום, חשש משואה גרעינית, חשש מאובדן החיבור הרוחני, חשש שכוחות השטן ייכנסו לגופו וכו'. כל זה גורם לאנשים להתנהג באופן פרנואידי ולפתח פוביות שונות. פוביה-זהו פחד בלתי רציונאלי מאדם או אובייקט מסויים. תגובה פובית קשה יכולה להוביל להשלכות גופניות כהזעה, האצת פעימות הלב ומתח בשרירים. כתות מנסות לקבע פוביות באופן שיטתי ולקשור אותם במסגרת השבי המחשבי לפחד מעזיבת הקבוצה, וכך גם מגבילים את יכולת הבחירה החופשית של האדם,  שפחדיו מערערים אותו.        
כתות עשויות לעיתים לעשות שימוש בפוביות שהיו קיימות אצל חברי הכת טרם גיוסם. חברת כת לשעבר שפנתה לסטיבן חאסן, העידה , כי היא ננעלה בילדותה בחדר סגור עם עטלף והדבר יצר אצלה פוביה, טרם הגעתה לכת. בהמשך כשגוייסה לכת וסיפרה על כך עשתה הכת שימוש בפוביה כדי לכפות עליה נאמנות למנהיג. הכת איימה עליה, כי באם לא תגלה נאמנות למנהיג היא תהיה לכודה בחדר עם 10,000 עטלפים ללא אפשרות להימלט, לנצח.
 
סיכום מודל BITE:
כל אחד ממרכיבי מודל BITE בפני עצמו טומן בחובו את הפוטנציאל ליצירת שינוי משמעותי בזהות של האדם, לפיכך השילוב של ארבעת המרכיבים עלול להיות קיצוני ביותר. המרכיבים במודל משמשים כקווים מנחים לזיהוי והבנה של היבטים של שבי מחשבתי, אך יש לזכור כי מרבית הכתות ההרסניות לא יקיימו את כל פירוט הקריטריונים שהופיע במודל. רמות השליטה המופיעות במודל הן ישימות בעיקר לאנשים שמצויים בלב המבנה הפירמידיאלי ופחות למצטרפים חדשים שמצויים בראשית דרכם באירגון וטרם נחשפו למינוני השליטה שתוארו.
   אבן הבוחן החשובה ביותר היא מידת ההשפעה הכוללת של הקבוצה על הרצון החופשי של היחיד ועל  יכולתו לקיים חשיבה עצמאית.
 
 
יצירת זהות כיתתית:
השבי מחשבתי שמבצעות הכתות גורם לאדם ניתוק (דיסוציאציה) מזהותו האותנטית ויוצר לו זהות כיתתית חדשה, בעלת תלות בקבוצה. מנקודת המבט של בריאות הנפש נראה כי השבי המחשבתי שמפעילה הכת יוצר פיצול של רכיבים שונים מנפשו של האדם וכך נוצרת אישיות ייחודית נוספת [בנוסף לאישיותו המקורית של האדם]. נראה כי חבר הכת חווה באופן מוחשי תסמינים של "הפרעת נפש דיסוציאטיבית", לפי המינוח של קטלוג האיבחון הפסיכאטרי האמריקאי (DSM IV).  
 
הקושי המרכזי עימו מתמודדים ידידים ובני משפחה שיקירם נעשה חבר בכת, הוא השינוי הרדיקלי המתחולל באישיותו. חשוב להבין שבכדי להשיג את נאמנותו העיוורת של פעיל הכת לקבוצה, מלמדים אותה כיצד לבצע מניפולציה ודיכוי של זהותו העצמית הישנה. תהליך שינויי הזהות כולל לרוב: מתן שם חדש, לבוש חדש, תספורת חדשה, סגנון דיבור חדש, "משפחה" חדשה, "חברים" חדשים, מחשבות חדשות, רגשות חדשות ומערכת יחסים חדשה עם האל.
   השימוש בשבי מחשבתי הרסני שנוקטות הכת משנה את הנורמות ודפוסי החשיבה של פעילי הכת, באופן בו תפיסת המציאות שלהם נעשית שונה, מזו שחלקו בעבר עם מקורביהם. לפיכך המימד הרציונלי של חברי הכת וחבריהם מחוץ לכת נעשה שונה בשל האישיות הנבדלת שפיתחה הכת בחבריה.
   דרך נפוצה ליצירת זהות כיתתית היא ציוות של חבר כת חדש עם חבר כת ותיק. החבר החדש שנחשב כ"ילד רוחני" מונחה לחקות את החבר הותיק- "ההורה הרוחני" בכל היבט של התנהגותו ואף לסגל את טון הדיבור של המנהיג. הזהות הכיתתית הנוצרת היא מעיין שעתוק (שיבוט) של דמותו של מנהיג הכת. השימוש בלמידת ההתנהגות ממודל לחיקוי פועל בשני מישורים, המשרתים את אינטרס הכת:
 1. הצורך לשמש כמודל מופתי לחיקוי משמר את המוטיבציה והנאמנות של חבר הכת הפעיל לקבוצה.
2. הדרישה לחקות נוטעת בחבר הכת החדש את השאיפה להיות מודל ראוי בעתיד, באופן בו יוכל הוא עצמו לאמן ולהדריך חברים חדשים שיגוייסו לכת.    
 
   בספר "שיכנוע כפייתי" ("Coercive Persuasion") מאת הפסיכיאטר אדגר שאיין, מובא מודל המפכה המחשבתית של קורט לוין, אשר שופך אור על תהליך השליטה שבאמצעותו כופות הכתות על חבריהן את זהותם החדשה. המודל של לוין מדבר על 3 שלבי פעולה מרכזיים:  
א)      הפשרה ("Unfreezing"): תהליך העירעור הנפשי של האדם.
ב)      שינוי ("Changing"): תהליך האינדוקטריניזציה.
ג)        הקפאה מחדש ("Refreezing"): תהליך העיצוב הנוקשה והכפוי של הזהות חדשה.        
 
סטיבן חאסן ביצע פיתוח של המודל של לוין, והציג את המודל תוך הרחבות תוכן שונות תחת השם: "3 השלבים של השגת שליטה על המחשבה":
  1. הפשרה: אי התמצאות או בילבול; דיכוי חושי או הטלת עומס עצום על החושים; מניפולציה פיזית: מניעת שינה, חדירה לפרטיות והפרתה, שינוי הרגלי התזונה; היפנוזה: נסיגה מהגיל הנוכחי, העלאת חזיונות דמיוניים, הטמעת מעשיות ומטפורות שונות, הטמעת סגנונות דיבור דו לשוני [Linguistic Double binds] ושימוש בסוגסטיה [תהליכי שיכנוע היפנוטיים, וכן שימוש במדיטציה, זימרה, תפילה ושירה; מובילים את האדם להטלת ספק בזהותו העצמית; הגדרה מחודשת של עברו של אותו אדם (נטיעת זיכרונות שגויים, שיכחה של זיכרונות חיוביים מהעבר).
  2. שינוי: יצירה והטמעה של "זהות" חדשה באופן הדרגתי-באופן רשמי באמצעות מפגשי אינדוקטריניזציה, באופן בלתי פורמלי באמצעות חברים אחרים בכת, קלטות שמע, ספרים וכו'. שימוש בטכניקות לתיאום ההתנהגות: תגמולים חיוביים ועונשים, שימוש בטכניקות חסימת חשיבה, שליטה בסביבה. מניפולציה מיסטית. שימוש בהיפנוזה וטכניקות שינוי חשיבה נוספות: חזרה שיטתית על ביטויים או צלילים לפי מקצב קבוע [Repetition, Monotony, Rhythm], שימוש נחרב בזימרה, תפילה, גזירות שונות וחיזיונות. שימוש בוידויים ובמתן עדות, לימוד אישי ופעיליויות קבוצתיות.
  3. הקפאה מחדש: הטמעה נוקשה של הזהות החדשה והכנעה [עירעור חמור] של הזהות הישנה-ניתוק מהעבר, ניתוק חלקי או מלא של הקשר עם בני משפחה וחברים; ויתור על נכסים משמעותיים ותרומת נכסים; תחילת ביצוע פעולות למען הכת: גיוס, איתור מקורות מימון לטובת הכת ומשימותיה, מעבר לדיור משותף במחיצת שער חברי הכת.  
שם חדש, לבוש חדש, תספורת חדשה, שפה חדשה, "משפחה חדשה". ציות עם חברים ותיקים שישמשו כמודל לחיקוי. תהליך האינדוקטריניזציה ממשיך: סדנאות, שהייה במקומות מסתור [retreats], סמינרים.    

כל זכויות היוצרים והקניין הרוחני באתר המרכז הישראלי לנפגעי כתות שייכות למרכז הישראלי לנפגעי כתות (להלן "המרכז") או לכותבים וגופי תקשורת אשר נתנו למרכז את הסכמתם לשימוש בחומר. אין להעתיק, להפיץ, לשכפל, להציג בפומבי, לשנות, לפרסם, לתרגם, לאחסן במאגר מידע, לשדר או לקלוט באמצעי תקשורת אלקטרוני, אופטי, מכני או אחר, להעביר, למכור, להפיץ או לעשות שימוש מסחרי כלשהו, במידע, במאמרים, בסרטים, בקבצים המופיעים באתר או בכל חלק שלהם, אלא באישור מראש ובכתב מאת המרכז.

 


'המרכז הישראלי לנפגעי כתות (חל"צ)'
רח' בן גוריון 24 (בית ליגב), רמת גן
טל:  03-6708811, פקס: 03/6708822       
דוא"ל -
sos.katot@barak.net.il
 

[חזור למעלה]        [הוספה למועדפים]       [מפת האתר]       [יצירת קשר]

 

לייבסיטי - בניית אתרים